מאגר סיפורי מורשת

שמי אברהם הוכמן.נלדתי בשנת 1946 בגרמניה.

פריצת מלחמת העולם השנייה

בשנת 1939 פרצה לה מלחמת העולם השנייה ובאותו זמן אביו של סבי שירת בצבא פולין, כאשר הוא ראה את הזוועות שהגרמנים עשו הוא החליט לברוח יחד עם אחיו הקטן לאסיה. כעבור כמה זמן אביו של סבי ואחיו נפרדו במסעם ומאז הם לא ראו אחד את השני לעולם. באותו זמן אמא של סבי נכנסה לגטו, בגטו היא הכינה נשקים לגרמנים עד שיום אחד היא נלקחה למחנאות ההשמדה, כעבור כמה זמן הבריטים שחררו את מחנה ההשמדה בו הייתה. כאשר אביו של סבי שמע על סיום השואה ומלחמת העולם השניה הוא חזר אל אירופה ושם הוא פגש את אם סבי כאשר הם הכירו הם החליטו להתחתן ולהוליד את סבי.

ילדות סבי, בית ספר ותיכון

סבי נולד בגרמניה בשנת 1946, אחריו נולדה גם אחותו הקטנה בשנת 1948. לאחר שהוקמה ארץ ישראל סבי ומשפחתו עלו לארץ ישראל והתיישבו בפרדס חנה. כעבור כמה זמן הם עברו לתל אביב ולאחר מספר שנים הם חזרו לצפון (צפת). לאחר מכן הוא למד בבית ספר הנמצא בצפת וכשסיים את לימודיו שם הוא עבר לתיכון מקצועי שבו למד מכניקה עדינה. כאשר סבי היה רק בכיתה י׳א הוא היה צריך להתגייס כיוון שהיה גדול בשנה יותר מכל חבריו לשכבה, למרות שביקש לדחות את הגיוס הוא לא קיבל אישור והיה צריך לסיים את התיכון בכיתה י׳א.

גיוס לצבא ושירות בגולני

בשנת 1963 התגייס סבי לצה״ל ושם שירת בסיירת גולני למרות שזו לא הייתה בחירתו הראשונה, סבי ניסה קודם לכן להתגייס לשייטת שלוש עשרה אך הוא ״נפל״ במבחן המסכם. כאשר הוא התגייס לגולני בהתחלה היה לו קשה לקבל זאת אך לאחר כמה זמן הוא הבין שהוא מכוון את עצמו להיות בסיירת גולני. לאחר שהוא שירת בסיירת גולני הוא שוחרר בשנת 1967 חודשיים לפני מלחמת ששת הימים.

השכלה ולמידה

לאחר ששוחרר, סבי חידש קורס העוסק במכניקה עדינה כי זה המקצוע בו התמחה. לאחר כמה זמן הוא שמע על קורס המתקיים בספינה ובו שני סוגי קטגוריות המשתייכות למכניקה עדינה. לאחר כמה זמן סבי יצא לשייט של הקורס וכאשר הוא היה צריך לחזור מהשייט הספינה לא יכלה לעגון בחופי הארץ כיוון שהתקיימה באותו זמן מלחמת ששת הימים, כשהסתיימה מלחמת ששת הימים יכלה הספינה לעגון בחופי ישראל. לאחר השייט הזה סבי יצא לעוד כמה הפלגות, כאשר הוא החליט שנמאס לו להפליג הוא עבר לתל אביב שם עבד בעוד עבודה העוסקת במכניקה עדינה עד שעבר לעבוד בליטוש יהלומים.

הכרת סבתי והקמת משפחה

כעבור כמה זמן חברתו של סבי אמרה לו שהיא רוצה להכיר לו מישהי (מדובר על סבתי) הוא אמר שהוא מסכים והם נפגשו במסיבה. לאחר שדיברו קצת, הם החליטו לצאת לכמה דייטים ולאחר שהם הכירו ונפתחו אחד לשניה, סבתי החליטה להציע לסבי נישואים, לאחר מכן הם התחתנו ועברו לבת ים, שם הם הביאו לעולם שלושה ילדים: האחות הבכורה של אבי, האחות האמצעית של אבי ולבסוף אבי. בשנת 1987 עברו כל המשפחה לגבעתיים שם אבי גדל יחד עם אחיותיו.

סבי יצא לגמלאות בגיל 67 לאחר שעבד בליטוש יהלומים. סבתי הייתה יותר פעילה עם הילדים בבית וסבי היה המפרנס. כיום סבי וסבתי גרים בגבעתיים מאז שעברו לשם בשנת 1987. היה לי מאוד מרתק ומהנה ללמוד על ההיסטוריה של משפחתי מצד אבי ובעיקר על סבי. מאוד אהבתי לדמיין איך היה נראה הסיפור מצד נקודת מבטו של סבי.בזמן הראיון סבי סיפר לי שכאשר הוא ומשפחתו עלו לארץ הם הלכו להירשם במשרד הרישום וכאשר הם באו להירשם ריססו אותם בספריי נגד כינים ובזמן שאמו ראתה שמרססים את כל מי שנרשם היא החלה להיבהל כיוון שהיא נזכרה בשואה ואיך שהיו הורגים אנשים בעזרת גזים רעילים וברחה עם סבי "באותו זמן הבנתי כמה טראומה יכולה להיות קטלנית" אמר סבי.

מוסר ההשכל של הסיפור הוא שטראומה היא דבר קשה ושהיא יכולה לפגוע בקורבן לזמן ארוך מאוד.

הזוית האישית

אמיר: היה לי מאוד מרתק ומהנה ללמוד על ההיסטוריה של משפחתי מצד אבי ובעיקר על סבי. מאוד אהבתי לדמיין איך היה נראה הסיפור מצד נקודת מבטו של סבי. אברהם: היה לי מאוד מאתגר אך מהנה לשבת עם נכדי אמיר ולספר לו את סיפור חיי. כשסיפרתי לו את הסיפור התמלאתי ברגשות עזים ומרגשים בעת הראיון אמיר היה סקרן ורצה רק לדעת עוד מה ששימח אותי.