מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תולדות משפחת מימון וונטיק

סבתא ואני
סבתא ואני
מסע בזמן

שמי עפרה מימון נולדתי בשנת 1949 בעיר ירושלים. משפחתי מנתה שני אחים בוגרים (מנישואה הראשונים של אמי) משה ויעקב, ושתי אחיות רותי ויעל.

אבי שמעון כהן נולד גם הוא בירושלים היה דור שישי בעיר ועסק במסחר. אמי חנה רוסו נולדה ביגוסלביה ובזמן מלחמת העולם הראשונה משפחתה ברחה לסלוניקי שביוון. בשנת 1931 כשנה לאחר פטירת אבי המשפחה, סבתא רחל, אימא של חנה, החליטה לקחת את ילדיה ולעלות לישראל, והתיישבה בשכונת נווה צדק בעיר תל-אביב. הסיבה העיקרית לנסיעתה לישראל הייתה שנשארה אלמנה והייתה צריכה לחתן תשע בנות ולא היה לה מספיק מוהר, מנהג שהיה נהוג ביוון, ולא בישראל.

אמי חנה נישאה לרפאל בן נאים ונולדו להם שני בנים. לאחר מספר שנים אמי התאלמנה ועברה לגור בעיר ירושלים שם הכירה את אבי והם התאהבו, נישאו ונולדו להם שלוש בנות. אני גדלתי בשכונת קרית משה בכניסה לעיר ירושלים, ולימים משפחתי עברה לגור בשכונת בית וגן.

ילדותי זכורה לי כילדות מאושרת וחסרת דאגות, למדתי בבית ספר בית הכרם ועד היום נשארו לי חברים רבים מאותה התקופה.            לאחר סיום התיכון התגייסתי ושירתתי בפרקליטות הצבאית- כרשמת בבית המשפט הצבאי למחבלים. בבית משפט זה נשפטו מחבלים שנתפסו בתוך שטח מדינת ישראל לאחר שביצעו פיגוע, או שהגיעו ארצה כדי לבצע פיגוע. השתתפתי במשפטים מפורסמים בשנות ה-70 כדוגמת קוזו אוקומוטו וליילה ח'אלד.

לאחר שירותי הצבאי נסעתי לטיול ארוך במרכז אמריקה ואירופה. חזרתי ארצה והתחלתי את לימודי באוניברסיטה העברית. בעודי סטודנטית פרצה מלחמת יום כיפור ששיבשה את שנת הלימודים. לאחר המלחמה פגשתי בבית חברת ילדותי את נתנאל מימון (נתי) ששירת במשרד ראש הממשלה (המוסד) בשגרירות בלגיה. בעלה של חברתי שירת עם נתי בצבא.

המפגש בצל המלחמה הוליד אהבה מאד מהירה וחזקה והחלטנו לאחר עשרה ימים להינשא. עבודתו בשגרירות הייתה סודית ועד שלא עברתי את התחקירים הבטחוניים שיאשרו את הצטרפותי ל"משפחת" המוסד דבק נתי בגרסה שהוא מחלק תה וקפה בשגרירות…

נתי נולד בבית חולים "אסותא" בתל-אביב בשנת 1944. היה בן יחיד להוריו גוסטי ממשפחת ווהל ואיתמר סומר מימון. גוסטי עלתה מאוסטריה בשנת 1931.איתמר נולד ברומניה וגם הוא עלה ארצה בשנת 1935, במסגרת תנועת מכבי צעיר.

נתי גר בתל-אביב ברחוב ארנון 15 ושכנתו בקומה הראשונה הייתה לאה גולדברג, התינוק המוזכר בספרה "חברי מרחוב ארנון" הוא נתי. שירותו הצבאי היה כמדריך גדנ"ע שהשתחרר מצה"ל. בשנת 1965 אותר ע"י משרד ראש הממשלה להצטרף לשירות במשרד ראש הממשלה במקביל ללימודיו באוניברסיטה. לאחר סיום לימודיו יצא לשליחות בבריסל, והגיע לחופשה ארצה לאחר מלחמת יום כיפור. בביקור זה הכרנו.

נישאנו ב-25 למרץ 1973 בתל-אביב. מיד לאחר החתונה הצטרפתי אל נתי לבריסל במהלך השהות שלי עבדתי כעובדת מקומית בשגרירות באגף של המוסד, ונתי המשיך בנסיעות עבודה מסווגות ברחבי אירופה. בשנת 1976 הסתיימה שליחותנו וחזרנו ארצה גרנו בראשון לציון. נתי המשיך בקורסים שקשורים להמשך עבודתו במשרד. ואני התחלתי לעבוד בחברת התקליטים CBS במחלקת יחסי ציבור.

בשנת 7.7.1980 משפחתנו התרחבה עם לידתה של בתנו הבכורה ליהי. כחודש לאחר לידתה יצאנו לשליחות נוספת בהולנד בעיר האג.

בשנת 21.11.1982 הצטרפה למשפחה אפרת (קיקי) ובשנת 1984 סיימנו את השליחות וחזרנו לתקופה קצרה לעיר כפר סבא שם נולדה בשנת 26.2.1985, שירה.

בשנת 1986 עברנו לביתנו הנוכחי בכוכב יאיר. ליהי אפרת ושירה גדלו בכוכב יאיר שהוא ישוב קהילתי. ליהי אוהבת מוזיקה וריקוד. בילדותה נהגה לצפות בתוכניות שנשלחו מהארץ והעשירו את עולמה. בגיל שש התחילה לרקוד בסגנונות ריקוד שונים במתנ"ס של כוכב יאיר ומהר מאוד בלטה ביכולות הריקוד שלה והצטרפה ללהקת המחול של כוכב יאיר שהופיעה באירועים ביישוב ומחוצה לו. במקביל למדה לנגן על חליליות וחליל צד. כשסיימה את חטיבת הביניים בכוכב יאיר התקבלה למגמת מחול בתיכון הרצוג בכפר סבא, תיכון ששילב לימודים גבוהים ולימודי מחול. לתעודת הבגרות נוספו 5 יחידות בנושא תולדות המחול ועבודת גמר בכוריאוגרפיה אישית.

שירותה הצבאי היה בחיל הקשר, כסמבצ"ית קשר מטכ"ל. בין המשמרות בצבא חיפשה תוכן נוסף והתוודעה לריקוד הפלמנקו ו"התאהבה". בסיום הצבא נסעה עם חברה לטיול הגדול בחו"ל שנמשך שמונה חודשים. לאחר חזרתה ארצה המשיכה לרקוד פלמנקו אצל נטע שיזף והופיעה באופרה "כרמן" וחלמה ללמוד פלמנקו  בסביליה שבספרד. ואכן, במשך שנתיים גרה ורקדה אצל טובי המורים בסביליה.

כשחזרה ארצה עברה לירושלים ולמדה באקדמיה למחול שהיתה חלק מאוניברסיטת ירושלים. בסיום הלימודים החלה את שנות הוראה שלה כמורה למחול בדגש על פלמנקו לנערות ולנשים מבוגרות. במשך עשר שנים נהגה לנסוע לעוטף עזה וללמד בתיכון שער הנגב.

בשנת  2009 הכירה את יגאל וונטיק ולאחר תקופת חברות נישאו ב-2011. ליהי עובדת מזה כמה שנים כמחנכת ורכזת פדגוגית בבית ספר נבון בהרצליה ובשנה האחרונה קודמה לתפקיד סגנית מנהלת בית הספר. ליהי סיימה תואר שני באוריינות חזותית בסמינר הקיבוצים.

יגאל נולד בתאריך 27.7.1973 בן לחיה ממשפחת מליס ולשמחה ממשפחת וונטיק. שמחה היה ניצול שואה ששרד גטו ברומניה. משפחתה של חיה ברחה מרומניה (היא היחידה שלא נולדה שם) במהלך מלחמת העולם השניה למזרח אסיה ושם היא נולדה במהלך המלחמה. חיה ושמחה התחתנו בברה"מ בסתר עם רב מכיוון שחתונה יהודית הייתה אסורה בברה"מ. הם עלו לישראל בתחילת שנות ה-70 והתמקמו בבאר שבע. שניהם היו הנדסאים בהשכלתם, בעלי תואר שני. חיה עבדה בעיריית באר שבע ועם הזמן הפכה למנהלת מחלקת התברואה בעיר. היא מתגוררת כעת בהרצליה. שמחה עבד בחברות הנדסה ובין השאר היה ממתכנני תחנות הכח באשקלון ובאשדוד.

יגאל סיים שירות צבאי של ארבע שנים ביחידה מובחרת של משרד ראש הממשלה. הוא סיים תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים בתכנית מצטיינים באוניברסיטה העברית. לאחר התמחות במשרד בתל אביב הוא נסע לפילדלפיה וסיים שם תואר שני במשפטים. יגאל מוסמך כעורך דין בישראל, ניו יורק וקליפורניה. בארץ הוא עבד כמנהל אגף הביטוח המסחרי בחברת הביטוח אי איי ג'י וכרגע הוא עובד במחלקת הביטוח בטבע.

ב-18.8.2012 לליהי ויגאל נולד הבן הבכור – גיא, תינוק מקסים, סקרן, ערני ואנין טעם. גיא היה מוקף בסבתות ודודות שהיו מוכנות לקטוף עבורו את הירח. את השנים הראשונות בילדותו עבר ברמת השרון ולקראת המעבר לבית הספר עברה המשפחה להרצליה.

התחביב העיקרי של גיא – כדורסל בשילוב עם ציור ובישול.

בשנת 28.9.2015 הצטרפה למשפחה תינוקת ערנית וקופצנית ששמה הוא טל. התחביבה עיקרי של טל שחיה, ריקוד ונגינה בגיטרה.

הזוית האישית

סבתא עפרה: בעבודה המשותפת שלי עם גיא גילתי את הצד המאד מדיוק, הרצינות וההתעניינות בסיפור המשפחתי.

מילון

אלטאזאכן
רוכל שאוסף גרוטאות

אלטאזאכן
רוכל שאוסף גרוטאות

ציטוטים

”חשוב לשמר את הסיפור המשפחתי ואת המסורת“

הקשר הרב דורי