מאגר סיפורי מורשת

שמי זיו מחנימי, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדי אביתר. יחד אנו מתעדים סיפורים מחיי ומנציחים אותם במאגר המורשת של התכנית. סיפורי עוסק בנוכחותה של התורה בחיינו, כפי שהיא באה לידי ביטוי בשלושה סיפורים שונים.

ספר התנ"ל של סבא רבא יהושע

את התנ"ך עליו אספר לך קיבלתי מאבא שלי – סבא רבא יהושע. אבא שלי נולד בוילנה, כשהיה בן שנתיים מתה אימא שלו, ואביו התחתן עם אשה אחרת. הוא הרגיש דחוי במשפחתו. מכיוון שהיה קטן, רזה וחלש, גם חברים בני גילו כמעט ולא היו לו. כשהיה בסביבות גיל 16 הלך הביתה מהגימנסיה, חבורת נערים התקבצה סביבו והחלה להציק לו. למזלו הרב, הגיע פתאום איש מבוגר עם זקן לבן, גירש את החבורה וליווה אותו הביתה.

כשהוא סיפר לי על המקרה, הוא אמר שמי שהציל אותו היה 'אליהו הנביא'. באותו יום ממש הוא החליט שיעלה לארץ ישראל מיד עם סיום הגימנסיה. מכיוון שהיה תלמיד מצטיין,הוא פנה לרשויות וקיבל 'סרטיפיקט' – אישור עלייה לארץ, למטרת לימוד באוניברסיטה העברית בירושלים. ובאמת מיד עם סיום למודיו עלה לארץ, לירושלים.

המשפחה היתה ענייה ביותר, והוא הביא עמו מעט בגדים, וספר תנ"ך קטן. הספר הזה ליווה אותו כל השנים, בו רשם הערות, הסברים, מאורעות עיקריים של תולדות עם ישראל בארצו ובגלות ועוד ועוד. הכל בכתב יד עגול ויפה. התנ"ך תמיד ליווה אותנו בבית. כל ערב שבת ערכנו איתו קבלת שבת. החלק העיקרי היה קריאה מפרשת השבוע. אבא תמיד סימן בספר את החלק החשוב בעיניו מתוך הפרשה, ואותו היה מקריא לנו. גם עכשיו אנחנו קוראים כל שבת את הפרשה, ואנחנו נעזרים בסימון של אבא.

חשיבות התורה בחיינו – ביקור ראשון שלי בעמק דותן 

בסיפור על יוסף ואחיו, מסופר שיוסף הגיע לשכם ומישהו אמר לו שהם הלכו לעמק דותן. "ויאמר האיש, נסעו מזה כי שמעתי אומרים, נלכה דותיינה". אני זוכר שכשהגעתי לעמק דותן במסגרת תרגיל בצבא, התרגשתי והתפעמתי, כי הגעתי למקום בו מכרו האחים את יוסף לעבדות, ממש כאן בעמק דותן.

בין הסיפורים הנהדרים בתנ"ך ישנם גם כאלו שהתרחשו באזורנו. ברק בן אבינעם שנלחם בסיסרא ריכז את חייליו ליד הר התבור. מרכבות הברזל של צבא ססרא נתקעו בבוץ של נהר הקישון, ססרא ברח עד אוהלה של יעל, שהרגה אותו.

הידע שלי בתורה נובע מכך שבין השאר, בין המשחקים שהיו לנו בבית – היה משחק קלפים רביעיות של "פרקי אבות". ולכן עד היום אני זוכר בעל-פה הן קטעים מפרשות השבוע השונות, והן מפרקי אבות.

סבא עם ספר התנ"ך

אימא מאיה עולה לתורה 

נהוג אצלנו שנערים בגיל 13 עולים לתורה ואילו הבנות פטורות ואינן עולות לתורה. יש ויכוח בין הרבנים האם מותר או אסור לנשים לעלות לתורה. מאיה וחברה טובה שלה, טל דורון, רצו מאוד לקיים את המנהג הזה כשהגיעו לגיל 13. פנינו לבאי בית הכנסת כאן ביפעת בבקשה כזו, וקיבלנו תשובה חיובית ושמחה לכך.

אינני בטוח, אבל למיטב ידיעתי, טל ומאיה הן הבנות היחידות שעלו לתורה כאן בבית הכנסת ביפעת.

הזוית האישית

אביתר הנכד המתעד: למדתי הרבה דברים על סבא שלא ידעתי עליהם. בנוסף, היה כיף להיות ביחד במסגרת התכנית.