מאגר סיפורי מורשת

שמי רחל שוורצמן, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מספרת לנכדי גיא סיפורים מחיי, יחד אנו מנציחים אותם במאגר המורשת של התכנית.

אתה רוצה לשמוע על השיעור הראשון באזרחות שאני חוויתי? הייתי בכיתה ד', היינו המון תלמידים בכיתה והייתה לי מורה שמאוד אהבתי. יום אחד נשארנו בכיתה בהפסקה שלושה תלמידים, כולם יצאו לשחק בחוץ. על השולחן של המורה עמד אגרטל. בזמננו, לא היו אגרטלים מפלסטיק אלא רק מזכוכית, והם אפילו לא היו זולים. אחד הילדים שהיה בכיתה, בטעות, שבר את האגרטל. המורה נכנסה ושאלה מי שבר את האגרטל. אותו תלמיד האשים את הילד השני. הילד היה באמת ילד שובב, הוא היה עושה מעשי קונדס רבים, היה מרביץ לילדים, ילדים פחדו ממנו, ודווקא הילד ששבר את האגרטל היה ילד מאוד טוב ושקט. המורה מאוד כעסה על הילד השובב ואני מניחה שנתנה לו אפילו עונש. הדבר חרה לי מאוד, וכשבאתי הביתה וסיפרתי לאימא שלי על המקרה, תשובתה הייתה: "לכי למורה ותאמרי לה שהייתה פה טעות, שהילד שיקר וילד שלא הגיע לו הפעם עונש קיבל עונש על דבר שהוא לא עשה". למחרת ניגשתי למורה ואמרתי לה שקרה משהו לא בסדר: היא הענישה ילד שלא עשה בעצם דבר רע וילד אחר שיקר. המורה שתקה כמה שניות חשבה ואמרה לי: "אם כך הדבר, אנחנו נעשה משפט"

משפט משמעו כששופטים מישהו, אם הוא עשה את הדבר הזה או לא. זאת אומרת, במשפט צריך להאשים מישהו, המואשם צריך להגן על עצמו, ובסופו של דבר השופטים מחליטים האם הוא עשה את העבירה או לא עשה את העבירה. וכמו בבית משפט אמיתי, המורה מינתה שלושה ילדים שיהיו שופטים. המאשים – ששיקר והאשים את הילד השני שכאילו שבר את האגרטל – מינו לו קטגור, כלומר, עורך דין שיבוא ויטען שאכן הילד השני שבר את האגרטל. הילד השובב שהאשימו אותו לא בצדק היה צריך מישהו שיגן עליו, עורך דין שמגן עליו – ואותי מינו להיות המגנה עליו, בשפה משפטית, כך הסבירו לנו, קוראים לזה סנגור.

ואכן התנהל משפט: כל אחד היה צריך לדבר  ולשטוח את טענותיו. הבאתי את הילד ששיקר להעיד שאכן הוא אמר אמת, ואז הוא הודה שהוא שיקר, ושהילד שקיבל את העונש וכעסו עליו – בעצם לא ביצע את העבירה, זאת אומרת – הוא לא שבר את האגרטל. בסיום המשפט המורה נעמדה מול כל הכיתה, שכמובן נכחה במשפט, והתנצלה בפני אותו ילד שובב, שבדרך כלל היה אשם בכל מיני מעשי קונדס. המורה התנצלה על כך שהיא טעתה, והסבירה לנו כמה חשוב לברר את האמת לפני שמאשימים מישהו, ושהיא שגתה בכך שלא ביררה האם חלילה מישהו מעליל עליו עלילת שווא.

מבחינתי זה היה השיעור הראשון שקיבלתי באזרחות ממורה נהדרת, שלקחה אירוע כל כך שכיח בקרב ילדים והפכה אותו לאירוע שלמדנו בו מה זה מערכת משפט, איך היא מתנהלת וכמה חשוב שתהיה מערכת משפט הוגנת. למדתי שכאשר אני חושבת שנעשה עוול למישהו, אני צריכה להגן עליו, גם אם במקרים אחרים אני מאוד כועסת על אותו אדם. והכי חשוב – למדתי שמורה, שהיא האדם המבוגר מול הילדים, יכולה גם להודות בטעות שלה וגם להתנצל בפני ילדים.

מה לקחתי מהסיפור הזה

סבתא רחל: אני למדתי מהסיפור שמורה טוב משפיע מאוד על האישיות לכל החיים. ההתנצלות של המורה השפיעה עלי מאוד, כי הבנתי שבלי קשר לתפקיד ולגיל – כל בן אדם שטועה יכול להתנצל.

הנכד גיא: מסיפורה של סבתא הבנתי מה זה משפט צדק ואיך להתנהג נכון במצבים של שקרים ועלילת שווא. הרגשתי שנעשה צדק כשהמורה מתנצלת בפני הילד מול כל הכיתה, למרות שהילד בדרך כלל שובב וכולם רגילים שהוא מתנהג לא בסדר.

הזוית האישית

גיא הנכד המתעד: למדתי על סבתא כשהיתה בגילי ואיך היא חייה. הבנתי שהרבה דברים היו אז אחרים.

סבתא רחל: לא הופתעתי שגיא גילה התעניינות בסיפורים מהחיים שלי כשהייתי בגילו. אני לא בטוחה שהצלחתי להסביר את ההבדלים באווירת החיים שלי בגיל שלו. החשוב ביותר היה להעביר את המסרים והערכים שרציתי, מקווה שהצלחתי.