מאגר סיפורי מורשת

שמי אבי, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם רינה לוי. יחד אנו מתעדים סיפור מחייה של רינה, ומנציחים אותו במאגר המורשת. וכך רינה סיפרה לי:

ילדותי

סבי מצד אבי היה ציוני והוא החליט לקחת את כל המשפחה ולעלות לפלשתינה בשנת 1932. אבי עלה לבדו גם בשנת 1932 כחלוץ, ולמרבה הצער משפחתו, אחותו ואחיו נספו בשואה. כ-90% מיהדות יוון נספו בשואה, שהחלה עם כיבוש יוון בידי גרמניה הנאצית באפריל 1941, והסתיימה עם שחרור יוון באוקטובר 1944. נולדתי בתל-אביב ב-25 במאי 1944, בשכונת פלורנטין להורי מזל ואליהו לוי שנולדו בסלוניקי, יוון. הייתה לי ילדות מאושרת וקיבלתי הרבה אהבה. הייתה לי אחות בשם עדינה ז"ל, שהייתה גדולה ממני בשמונה שנים. גרנו בשכונת פלורנטין שבדרום תל אביב. רב השכונה, הרב יצחק פרנקל, היה עושה מדי שנה בשמחת תורה הקפות. היינו יוצאים מבתי הכנסת של כל העדות עם ספרי תורה, תזמורת מכבי האש הייתה צועדת בראש התהלוכה, והיינו מקיפים את כל הרחובות והשכונות מסביב. זו חוויה בלתי נשכחת שזכורה לי עד היום.

בגיל 9 עם אחותי בחוף הים

גן ובית הספר

הייתי בגן הילדים של הגננת חיה. אני זוכרת עד היום את הטקסים והחגיגות שהייתה מעבירה לנו בחגים: חג חנוכה עם הדלקת נרות, בפורים עם התחפושות ובשבועות עם הבאת הביכורים. בית הספר "יחיאלי" היה ממוקם בשכונת נווה צדק בתל אביב. בבית הספר היו 16 כיתות, חדר מורים, אולם להצגות עם במה, חדר התעמלות גדול, חדר אחות ורופא שיניים (כל שנה קיבלנו טיפול שיניים) ומסעדה. החצר הייתה מאד גדולה עם ברזיות. למדתי שמונה שנות לימוד בבית הספר היסודי "יחיאלי". בתיכון "גאולה" למדתי 12 שנות לימוד. המקצועות שנלמדו בבית הספר היו: עברית, תנ"ך, היסטוריה, גיאוגרפיה, מולדת, אזרחות וחשבון. בתיכון למדתי הנהלת חשבונות, ספרות ועברית. מקצועות שאהבתי בעיקר היו: עברית, תנ"ך, גיאוגרפיה והיסטוריה. חשבון לא אהבתי. היו לי חברים מהשכונה שבה גרתי, ועד היום אני בקשר עם שלוש חברות טובות שלמדו איתי מכיתה א'.

השירות בצה"ל

בשנת 1962 התגייסתי לצה"ל. שירתי שנתיים בחיל האוויר במטה בקרייה וסיימתי את שירותי בדרגת רב"ט. נהניתי מאד מהשירות הצבאי, היו אלה שנתיים מאוד יפות בחיי.

בטירונות 1962

נישואין והקמת משפחה

תמיד היה לי את החלום להקים משפחה והגשמתי אותו. בשנת 1965 נישאתי למשה שנבל, יליד העיר פתח תקוה. אני מאוד אוהבת את פתח-תקוה וגרה בה כבר 59 שנה. עבדתי 25 שנה בבנק עד שפרשתי לגמלאות. לאחר פרישתי מהבנק עבדתי 20 שנה בהשגחה על בחינות באוניברסיטת תל אביב, במכללת קריית אונו ובאוניברסיטה הפתוחה. נולדו לנו שלוש בנות: טלי, איריס ודפנה. טלי, היום בת 55, רואת חשבון ובעלת תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במינהל עסקים, נשואה לאשר. לטלי ואשר שני ילדים: אריאל שנשוי לעדי ומהם יש לי נין מקסים, איתמר, והבת השנייה שלהם, הילה, שלומדת באוניברסיטה. בתי איריס, גרושה בת 53, עובדת שנים רבות בעיריית פתח-תקוה, בעלת תואר ראשון במדעי החברה והרוח. בתי דפנה, אנליסטית במקצועה ובעלת תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל ותולדות האומנות, נשואה לחיים כהן, ד"ר להיסטוריה העוסק בהוראה ומחנך בבית הספר נעמי שמר בפתח-תקוה. יש לו שתי בנות מנישואיו הראשונים: שני, שלומדת באוניברסיטה ושיר, שמשרתת בצבא. דפנה בת 45.

עם בעלי משה בחוף הים

הכוח שבהתנדבות – יקירת העיר פתח תקוה

"להתנדבות יש כוח אדיר שיכול לשנות את פני החברה האנושית ולהפוך אותה ואת אנשיה לטובים יותר". (ווינסטון צ'רצ'יל). משנת 1987 אני חברת ארגון ליונס וחברת מועדון "אבוקה", שהוא מועדון נשים מתוך בחירה. ארגון הליונס נוסד בשנת 1917 בארה"ב והוא ארגון המתנדבים הגדול בעולם, ובו למעלה ממיליון חברים בכל העולם. בנובמבר 2005 נסענו משלחת מהליונס למחנות ההשמדה בפולין. ביקרנו בטרבלינקה, אושוויץ-בירקנאו ומיידנק. היה זה ביקור טעון ומרגש שאי אפשר לשכוח.

ליד האנדרטה לזכר יהדות יוון בטרבלינקה – נובמבר 2005

התנדבות בקהילה

במסגרת ההתנדבות במועדון "אבוקה", אנו תומכים במועדון לעיוור בעיר כ-30 שנה, תומכים ומתנדבים בבית הספר "קורצ'אק" לילדים עם מוגבלויות וכן בגן רקפת לילדים על הרצף האוטיסטי. בשנת 2023, לאות הוקרה על פעילות התנדבותית רבת שנים, קיבלתי את אות יקירת העיר פתח תקוה. אני מרגישה שחיי משמעותיים, אם זה במשפחתי, בעבודה, בשירותי הצבאי ובהתנדבות. אני מאוד מקווה שאם תרמתי לעולם קצת יותר טוב, אז אשריי. השנה לקחתי גם חלק בתכנית "הקשר הרב דורי" בשיתוף עם תלמידי בית חינוך "אלונים" בעיר. התחברתי לתלמיד אבי אוגלבו. אני סיפרתי לו על חיי ועל פעילותי והוא סיפר לי.

טיולים בארץ עם החברות מארגון ליונס

סדר היום שלי

ישנם ימים שאני מתנדבת, ישנם ימים שיש לי סידורים בבנק, ימים של קניות ויש גם ימים שאני פנויה וקוראת המון עיתונים וספרים וצופה בטלוויזיה. בתחילת המלחמה המעטנו לצאת מהבית ובעת שנשמעו האזעקות יצאנו לחדר המדרגות. בין תחביביי: לצפות בתכניות טלוויזיה, בעיקר תוכניות ספורט, לקרוא, לפתור תשבצים וסודוקו.

הזוית האישית

רינה: נהניתי מאד לעבוד בשיתוף פעולה עם אבי. הוא ילד מוכשר במוסיקה, כותב שירים ויצירתי ושיתף אותי בחלומות ובשאיפות שלו ואני שיתפתי אותו בקורות חיי.

אני רוצה לומר לאבי שני דברים חשובים בעיניי מאוד: לא לוותר על ידע והשכלה. היה לי חלום לסיים את לימודיי, אך לא סיימתי אותם ולא למדתי באוניברסיטה מהסיבה שבצעירותי לא ייחסתי לכך חשיבות רבה. לכן, חשוב לי שהנוער של היום לא יוותר על לימודים, ידע ורכישת השכלה. דבר נוסף, להמשיך לתת ולהתנדב בחברה, אלו יהפכו את העולם לטוב יותר.

אבי: רינה אישה מעניינת מאוד, נהניתי מאד לשמוע את הסיפור שלה מהילדות ועד שהיא קיבלה את אות יקירת העיר על ההתנדבות והנתינה שלה. גיליתי גם שהיו לנו כל מיני תחביבים משותפים. אני מאחל לרינה בריאות ושתמשיך להתנדב ולעשות את כל מה שהיא אוהבת.