מאגר סיפורי מורשת

שמי אמה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבי, אהרון ריבלר. יחד אנו מתעדים סיפור מחייו של סבא ומנציחים אותו במאגר המורשת של התכנית.

סבא שלי, אהרון, נולד בשנת 1946 בסוף מלחמת העולם השנייה ליד העיר בוקצ'ובסקה בחבל גליציה, פולין (כיום אוקראינה). הוריו גדלו במשפחות דתיות והיו חלק מהקהילה היהודית בעיר. בשנת 1939, עם פרוץ המלחמה, גורשה המשפחה לגטו רוהטין. במהלך אחת האקציות הראשונות, נלקחו סבו ושני בניו. באקציה מאוחרת יותר, סבתו של אהרון נשאה על זרועותיה את בתה הקטנה ואת בתה הגדולה, אסתר, שהייתה אז כבת 16. היא דחפה את אסתר הצידה וצעקה "רוצי!". אסתר רצה והתחבאה בתוך ערימת קש, ניצלת בקושי רב.

אסתר חיה בגטו כשנתיים והתיידדה עם יוסף ריבלר, קרוב משפחה צעיר. כששמעו על הכוונה לחסל את הגטו, יוסף דרש מאסתר לברוח עמו ליער. למרות חולשתה, הוא לקח אותה בכוח והם ברחו אל השדות. בדרכם, פגשו גוי שנתן להם אוכל והם הצטרפו לקבוצה של יהודים מסתתרים. הם חיו בבונקרים, גונבים אוכל בכפרים כדי לשרוד.

בתקופה זו, רבים מאנשי הקבוצה נהרגו. כדי להעביר את רוע הגזירה ולהביא מזל, החליטו אסתר ויוסף להינשא תחת חופה ביער. באוגוסט 1944, הגיע הצבא האדום והצבא הרוסי גייס את יוסף. אסתר עבדה עבור הצבא כטלגרפיסטית. לאחר כשישה חודשים, פגשה את יוסף שוב בעיר סאנוק, לאחר שחזר פצוע מן הקרבות.

לאחר לידתו של סבי, עברו הוריו לעיר דז'רזונוב. אביו היה ציוני ורצה לעלות לארץ ישראל, אך שערי פולין היו סגורים בפני היהודים. יוסף שכר עבור ילדיו מורה לעברית ולימד אותם לקרוא ולכתוב. בשנת 1956, הוריו שילמו שוחד והיו מראשוני היהודים שהותר להם לצאת מפולין ולעלות לארץ. הם נשלחו לקריית שמונה, אך אמו של סבי סירבה להישאר שם ובמעט הכסף שקיבלו מהסוכנות, נסעו לחדרה, שם התגוררה משפחה שהכירה אותם מהיער. מאוחר יותר קיבלו דירה באשקלון.

לסבא שלי יש שלוש בנות ושבעה נכדים, והוא תמיד מזכיר לנו את הסיפור המרגש של משפחתו, ששרדו את השואה והקימו חיים חדשים בארץ ישראל.

הזוית האישית

אמה הנכדה המתעדת: נהניתי ללמוד על סבא ועל עברו, אני שמחה שהסיפור שמור במאגר המורשת.