מאגר סיפורי מורשת

שמי שאנה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתי, ליזה קוטליאר. יחד אנו מתעדות סיפור מחייה של סבתי ומנציחות אותו במאגר המורשת. הסיפור של סבתי יעסוק בבריחה שלה ושל משפחתה לארץ.

סבתא מספרת: "ישבתי במושב האחורי של האוטו עם בני, בוריס. בעלי, סימון, ישב מקדימה ליד הנהג, שהיה שכן שלנו. נסענו במהירות על הכביש הראשי לכיוון העיר ליד שדה התעופה. היינו צריכים למהר ולארגן את הדברים לקראת עלייתנו לארץ, כי נאמר לנו שראש המשטרה המקומי יגיע אלינו הביתה כדי לקחת את הכסף ששילם עבור הבית שקנה מאיתנו.

כמה שעות לפני כן הייתי במטבח, מכינה אוכל למסיבה שתכננו לערוך בערב, לפני עלייתנו למדינת ישראל. בעלי היה בטלפון, מדבר עם מישהו, ובני אירגן את השולחן. במהלך השיחה, משהו כנראה קרה, כי לסימון הייתה בהלה על הפנים. הוא ניתק את הטלפון והלך אלי למטבח.

"תסיימי מהר לארגן את הדברים שלנו, אנחנו עוזבים מיד!" הוא אמר, ויצא להגיד לבוריס אותו דבר. לפני שהוא יצא תפסתי אותו ביד ושאלתי: "רגע, למה? מה קורה פה, סימון?" הייתי מאוד מבולבלת. תכננו לערוך מסיבה לפני שנעזוב, אז למה עכשיו להתארגן ולעזוב?

הוא הסתובב וענה: "מישהו שאני מכיר התקשר עכשיו ואמר לי שאנחנו צריכים לאסוף את הכסף ממכירת הבית שלנו כי ראש המשטרה יבוא עכשיו לקחת את זה בחזרה." אפשר היה לראות את הפחד על פניו. "אני עכשיו מודיע לבוריס, ואחרי שנתארגן נלך לשכנים לבקש שיסיעו אותנו לקרובי המשפחה." ויצא במהירות מהמטבח.

הלכתי מהר לכיוון המזוודות וסיימתי להכניס את כל הדברים אליהן. בוריס בא אחרי ועזר לי לסחוב את המזוודות החוצה. בחוץ ראיתי את סימון מדבר עם השכן שלנו.

השכן אמר, "בואו, כנסו לאוטו," והלך לכיוון האוטו ופתח אותו. הלכתי אל האוטו, שמתי את המזוודות בבגאז' ונכנסתי אליו. השכן התניע את האוטו ויצאנו לדרך. נסענו בשקט והייתה אווירה לחוצה באוטו. כולם היו בלחץ ממה שיקרה אם שוטר יתפוס אותנו. אחרי כשעה של נסיעה, הגענו אל העיר. נסענו ברחובות עד שהגענו לבית קרובי משפחתנו. נכנסנו אליהם הביתה והסברנו את המצב.

אחרי שהסברנו, בוריס לקח את הטלפון שלו וחייג מספר. "אני עכשיו אשכיר לנו שני שומרי ראש למקרה חירום," הוא אמר. באותה שנייה ענו לו בטלפון והוא התחיל לדבר. אחרי כמה דקות של לחץ ושקט, חוץ מקולו של בוריס, הוא סיים את השיחה ואמר, "הכל טוב, יש לנו שומרי ראש, אפשר ללכת לשדה התעופה הערב." הוצאתי אנחה, רוב הפחד שהיה בגופי יצא ממנה.

הערב הגיע ונסענו לשדה התעופה באוטו של קרובי המשפחה. הגענו, הראינו כרטיסים ועלינו על המטוס. רק ברגע שישבתי במטוס הצלחתי להירגע לגמרי וששום דבר רע לא יקרה."

הזוית האישית

שאנה הנכדה המתעדת: היה מאוד מהנה עבורי לגלות דברים על סבתא שלי ולדבר איתה יותר מהרגיל.

השנה בחרנו להשתתף במסגרת המעורבות החברתית בבית ספרנו בתוכנית הקשר הרב דורי. במסגרת פרויקט נראטיב 4, אותו הובילה המורה טליה נתנזון. במפגשי התוכנית נפגשנו עם הסבים והסבתות, שמענו את סיפוריהם ותעדנו את הסיפורים בגוף ראשון. במפגש הסיום החגיגי שיתקיים בתאריך 4.6.24 בבית הספר, נשב בקבוצות וכל אחד מאיתנו יציג את הסיפור שהוא כתב יחד עם  הסבים והסבתות. המפגש החגיגי יתקיים בנוכחות ורד אסולין – מנהלת בית הספר, טליה נתנזון – רכזת נראטיב 4, תמר וולף – מחנכת הכיתה ועפרה ארליך – מנחת תוכנית הקשר הרב דורי.