מאגר סיפורי מורשת

סבתא רחל השתתפה בתוכנית הקשר הרב דורי עם נכדתה תמי בבית הספר חב"ד במגדל העמק. סבתא רחל מספרת:

שמי רחל מור (אוחיון), אני סבתא של תמי חסין. נולדתי בתאריך ז' בטבת תש"ח (20.12.47) בעיר קזבלנקה שבמרוקו. להוריי נולדו תשעה ילדים: שש בנות ושלושה בנים, (ביניהם שלישיה) שמתוכה שרדו בן ובת. השלישי נפטר ממחלה בעודו תינוק. אמי הייתה כל חייה עקרת בית. אבי עסק ביבוא תה מסין והתמחה בקביעת טיב התה על ידי הרחה.

בשנת תשט"ז (1956) עלינו ארצה, הפלגנו לארץ ישראל באונייה "ירושלים". בדרכנו, עגנה האונייה במשך עשרה ימים בעיר מרסיי שבצרפת, ולאחר מכן גם עגנה כחצי יום בעיר נאפולי באיטליה. לילה אחד הייתה סופה מאד חזקה והיה צורך להוריד סירות ולחגור לכל הנוסעים חגורות הצלה, אך ב"ה, עברנו את הדרך בשלום.

הגענו לחופי חיפה. זכור לי כיצד כל הנוסעים עמדו על הסיפון והשקיפו על האנשים שחיכו לבני משפחותיהם בנמל. המראה של הרי הכרמל היה מרהיב. הייתה התרגשות גדולה.

התחלתי את לימודי בארץ בכיתה ב'. הקליטה לא הייתה קלה. בהיותי עולה חדשה, ילדים הציקו לי ועשו עלי חרמות. גם חלק מהאנשים בארץ קיבלו אותנו בצורה מאד פוגעת. התביישתי לומר שאני ממרוקו ולכן, כיוון ששפתי הייתה צרפתית, העדפתי לומר שאני צרפתיה.

בשנת תש"ל נישאתי לבעלי, שבילדותו עלה לארץ עם הוריו מרומניה אחרי המלחמה. נולדו לנו ב"ה שישה ילדים, בת וחמישה בנים. שנינו הגענו ממשפחות שומרות מסורת אך בצורה רופפת מאד. כחמש שנים לאחר נישואינו קרה המפנה הגדול בחיינו: התקרבנו לתורה ומצוות דרך חב"ד. בתחילה גילינו עניין בנושאי יהדות ואף הדלקתי נרות שבת. ערב אחד, ביקרו אצלנו שתי נשים חב"דיות במסגרת מבצע נש"ק שעליו הכריז הרבי. קיבלנו את האורחות בסבר פנים יפות מכיוון שמאד רצינו לדעת עוד על ענייני יהדות. וכך התוודענו לראשונה לרבי ולחב"ד. קיבלנו פרטים על שיעורים והתוועדויות וכל השאר – היסטוריה…

אחרי התקרבותנו לחב"ד נולדו לנו ארבעת הילדים הצעירים. אני זכיתי להיות במשך עשרים וארבע שנים מזכירה בבית הספר "בית חיה" – חב"ד בנות בקריית שמואל. ברוך ה', ליוויתי את מוסדות חב"ד מיום הקמתם, וזכיתי לרשום דורות של תלמידות, בנות למשפחת חב"ד הגדולה. אני רואה בכך זכות גדולה שנפלה בחלקי ומתנה יקרת ערך. אני מרגישה איך ההשגחה הפרטית כיוונה את צעדיי מהעלייה לארץ כילדה קטנה עד לחיק היהדות ולעבודה במוסד החינוכי של הרבי. במהלך גידול וחינוך הילדים בדרך התורה והחסידות הרגשנו בפועל את התמיכה של הרבי, על ידי מכתבי הברכה שקיבלנו, ביניהם מכתבים עם כתב ידו הק'.

גרנו בקריית ים, משם עברנו לגור ברכסים, והיום אנו גרים בחריש. הילדים התחתנו ויש לנו ב"ה נכדים ונינים.

זהו סיפור קיבוץ גלויות. אני הגעתי ממרוקו, בעלי הגיע מרומניה. ילדינו הם הילדים הראשונים מכל המשפחה שנולדו כאן בארץ ישראל, לאחר כל שנות הגלות, יהי רצון שבעז"ה נזכה כולנו לגאולה השלימה ולבניין בית המקדש במהרה בימינו.

הזוית האישית

תמי הנכדה המתעדת: סבתא היקרה, נהניתי מאד לשמוע את סיפורך, תמיד מעניין בחברתך. אני לומדת ממך המון, ואיך להתגבר על קשיים. אני מאחלת לך שתהיה לך נחת ממני ומכל המשפחה.