מאגר סיפורי מורשת

שמי שירה שקל נבו, השתתפתי השנה בתוכנית הקשר רב דורי שהתקיימה בבית ספרי. בחרתי להשתתף יחד עם סבי דוד שקל. סבא דוד נולד בשנת 1944 לבית משפחת וואזנה בעיר מרקש שבמרוקו. סבי עלה לארץ כשהיה בן 17 ורציתי מאוד לשמוע את סיפור עלייתם לארץ ממרוקו.

מסע העלייה לישראל ממרוקו 

ביום רביעי אחד בשנת 1961, סבא שלי התחיל את העלייה שלו ממרוקו לישראל. אבא של סבא, שהיו לו עסקים במרוקו והיה קרוב לבנו של מלך מרוקו, קיבל מידע שעלולים לחטוף שניים מילדיו והוא החליט שזה הזמן לעזוב ולעשות עלייה ממרוקו לישראל. מכיוון שבתקופה זו, זה לא היה חוקי לעזוב באופן רשמי את מרוקו הם היו צריכים לברוח בחשאי ולהשאיר מאחוריהם את כל רכושם: את הבית, את החנות שהייתה להם ואת כל הרכוש היקר להם.

בסך הכל הם היו שניים עשרה בני משפחה, שעשו עלייה ביחד: ההורים של סבא, סבתא שלי, ועוד חמישה אחים שלו, דודה רינה ושלושת ילדיה (בני דודים שלו). באותו הבוקר הם התפצלו לשתי קבוצות. ההורים של סבא היו בקבוצה אחת וסבא היה אחראי על כל האחים ובני דודים שלו בקבוצה שנייה.

הם התחילו את המסלול שלהם בעיר מרקש כשהם מחולקים לשתי קבוצות. ממרקש הם נסעו לעיר קזבלנקה. מקזבלנקה הם המשיכו לעיר טטואן ומשם הקבוצה עם ההורים של סבא המשיכו במסלול כפי שתכננו אותו והקבוצה של סבא שלי, נאלצה לחזור כל הדרך לקזבלנקה. בשלב הזה הם התפצלו שתי הקבוצות והקשר ביניהם נותק.

הוא למעשה איבד את הקשר עם הוריו. הם נאלצו להישאר בקזבלנקה כשלושה שבועות, כשהם לא יודעים מה עלה בגורל שאר בני המשפחה וההורים בקבוצה הראשונה. אחרי שלושה שבועות הקבוצה של סבא נסעה צפונה עד הגבול והגיעה לעיר השייכת לספרד ושם הם נשארו ללון בלילה. ממלילה הם לקחו אוניית לילה שהפליגה עד מאלגה. משם הם נסעו לג׳יברלטר והגיעו למחנה העולים שם.

במחנה העולים חיכתה להם הפתעה גדולה – הם פגשו והתאחדו עם ההורים שלא ראו שלושה שבועות. ממחנה העולים בג׳יברלטר הם טסו לעיר מרסיי שבצרפת. שם אבא של סבא פגש סוחר שהוא הכיר. ידידו הסוחר ניסה לשכנע אותו להישאר בצרפת ולהמשיך לעשות עסקים בצרפת. אבא של סבי, סבא רבא שלי, לא ויתר – הוא היה נחוש להגיע לישראל.

ממרסיי, הם טסו לישראל. בשדה התעופה לוד, הם קיבלו תעודת עולה ולקחו אותם באוטובוס לעיר בית שמש, הנמצאת ליד ירושלים. כעבור כשישה חודשים הם עברו ליפו ואחר כך משם עברו לגור בבת-ים. בבית ים סבי פגש את סבתא שלי….

ובכל השאר היסטוריה…

סבא שלי חוגג בר מצווה עם אחיו

הזוית האישית

שירה: אני שמחה שהייתה לי את ההזדמנות להכיר את סיפור חייו דרך עבודה הזו. תודה!