מאגר סיפורי מורשת

שמי אורה שטובי, נולדתי ב-28 בפברואר 1953 בישראל, בעיר לוד. הוריי, סול ואהרון בורגנה, נולדו וגדלו בעיר איזמיר שבטורקיה ועלו לארץ באונייה בשנת 1948 עם אחותי הבכורה שהייתה אז בת שנה. הם הועברו לבית ערבי שננטש במהלך מלחמת העצמאות ולאחר כמה שנים עברנו למעברה, שם נולדתי. אני הבת הרביעית במשפחה, יש לי שתי אחיות ואח שגדולים ממני ואח אחד שקטן ממני.

גדלתי בלוד, בשכונת רסקו, ולמדתי בבית ספר יסודי "הרצליה" ובחטיבת "אורט לוד-רמלה" עד כיתה י'. לאחר מכן למדתי תפירה בבית ספר "מרים" בתל אביב.

היכרות ונישואים

עבדתי בבית חרושת לסריגים בתל אביב, מול מלטשת יהלומים, שם עבד משה (בעלי לעתיד). ביום הולדתי ה-20 ערכתי מסיבת יום הולדת והחלטתי להזמין גם את משה. האהבה בינינו הייתה ממבט ראשון ולאחר כחצי שנה, התחתנו ב-1 באוקטובר 1973. מה שאני זוכרת במיוחד מהחתונה זה האורחים שרקדו ושמחו בשמחתנו, ביניהם בן דודי שמואל בן עמי ז"ל.

ירח הדבש ופרוץ המלחמה

לאחר החתונה נסענו לירח דבש בעיר אילת. כמה ימים לאחר מכן, ב-5 באוקטובר 1973, פרצה מלחמת יום הכיפורים. היו אזעקות והוכרזה מלחמה. רצינו לחזור הביתה כדי להיות עם המשפחה ובמידה שיחפשו את משה לגיוס מילואים (היה נהג משאית תובלה). נסענו לשדה התעופה באילת, אך התברר לנו שכל הטיסות בוטלו ולא היה צפי למתי יחזרו הטיסות. חזרנו למלון ולא ידענו מה לעשות. למחרת בבוקר קמנו ונסענו לכיוון התחנה המרכזית באילת, והיו המון אנשים שנסעו באוטובוס לכיוון המרכז. עלינו לאחד מהאוטובוסים שיצא לכיוון תל אביב, והגענו הביתה.

סבתא בצעירותה

חזרה לשגרה וכאב המשפחה

למחרת משה התגייס למילואים ואני נסעתי לבית אמי. כשהגעתי לבית אמי, התבשרתי בבשורה כי בן דודי, שמואל בן עמי, נהרג במלחמה. הבשורה הייתה קשה כיוון שימים ספורים קודם לכן הוא נכח ורקד איתי בחתונתי."

הקמת משפחה

סבתי וסבי עברו להרצליה ולאחר כשנתיים עברו לנתניה, שם נולדה אימי. לסבתי וסבי שלושה ילדים: סוזי, צחי וכפיר (לפי סדר הגילאים – מגדול עד קטן). סוזי, אימי, נולדה ב-7 בדצמבר 1977, דודי צחי נולד ב-12 ביוני 1979, וכפיר נולד ב-13 בספטמבר 1982. כולם נולדו בבית החולים לניאדו בנתניה. לסבי וסבתי תשעה נכדים: לסוזי – שלוש בנות, לצחי – שתי בנות ובן, ולכפיר – שלושה בנים.

אירועים מיוחדים

אנו חוגגים יחד ימי הולדת, ימי נישואים, בעיקר של סבא וסבתא, שלפני זמן מה חגגו "חתונת הזהב" (50 שנות נישואים).

מסר לדור הצעיר

אתם דור מצוין, שלומדים להתמודד עם הכל. הייתי שמחה לראות את הדור הזה עם פחות מסכים, שיהיו יותר אכפתיים כלפי הסובבים אותם וללמוד לכבד את המבוגרים. הכוח בידיים שלכם מבחינת לימודים, שזה הרבה יותר אפשרי ונגיש מתקופות העבר. צריך לנצל את זה כמה שיותר כדי להצליח בחיים, למצוא בן/בת זוג שיאהבו, יכבדו, יצחיקו אתכם ושתהיו מאושרים, כי זה המתכון לחיים מאושרים.

הזוית האישית

מיקה הנכדה המתעדת: חווית סבתי וחוויתי שלי במסגרת התכנית הייתה מהנה מאוד, גיליתי דברים חדשים על העבר של סבתי, והיה לנו מאוד כיף לדבר ביחד ולחקור.