מאגר סיפורי מורשת

שמי רפאל כהן, נולדתי במרקש שבמרוקו בשנת 1945 אחרי שנגמרה מלחמת העולם השנייה. היה שם הרבה עוני. הייתי במרוקו עד גיל 6 ואחר כך עליתי לישראל, בגלל שערבים התחילו להתפרע והיהודים פחדו לשלומם.

עליתי לישראל עם אונייה ממרוקו לצרפת ומצרפת נסענו לאיטליה. מאיטליה הפלגנו על אונייה אחרת למעברה בעכו בישראל, אחרי שנה עברתי לעפולה. בעפולה הלכתי לבית ספר ואחר כך לקיבוץ בגיל 10. הלכתי לקיבוץ בגלל שהיה עוני במעברה ואני רציתי להתקדם, בקיבוץ היה חינוך, אוכל, בגדים ועוד.

הייתי בקיבוץ עד גיל 17. בגיל 17 הלכתי לגדנ"ע – ים, אחרי זה התגייסתי לחיל הים. שירתי על אח"י חיפה ואחר כך עברתי להיות הגאי ראשון במשחתת אח"י אילת. אח"י אילת הוטבעה חודשיים לאחר שהשתחררתי מהצבא. לאחר מכן המשכתי בתור ימאי בחברת צים. הייתי בהמון מדינות ובכל היבשות חוץ מיבשת אוסטרליה.

הסיפור הכי מעניין שיש לי מהתקופה הזאת הוא כשהיינו עם האוניה באיזור יפן, והחלה סערת טייפון. אני והקצין הראשון יצאנו החוצה בגלל שהיתה דליפה של דלק והקפטן של האונייה פחד שהיא תתפוצץ. יצאנו לקחת ציוד מארגז כיבוי אש, פתאום עלה מהים גל בגובה של כ 15 מטר, הוא העיף אותנו לים. נפלתי לים ופתאום גל אחר החזיר אותנו לסיפון כשהוא זורק אותנו לכיוון החרטום.

אני והקצין הראשון נפצענו בראש ובכל חלקי הגוף. לא פינו אותנו לבית חולים כי לא היה אפשר. מכיוון שהסערה נמשכה מספר ימים, בינתיים לקחו אותנו ל"חדר בידוד" באונייה. אחרי שהסערה נרגעה בא הליקופטר אמריקאי ולקח אותנו לבית חולים באי נגסקי ביפן. הייתי שם חודשיים. אחרי שנרפאתי חזרתי להיות ימאי, הפעם יותר באיזור של אירופה. שם, בשנת 1969, בליברפול, אנגליה, הייתי בהופעה של הביטלס.

המשכתי בים עד שהתחתנתי ב- 1970. לאחר מכן הבן שלי יוסי נולד בשנת 1973 ופתחתי עסק ,מיני מרקט במושב בלפוריה. נולדו לי עוד שלושה ילדים, שני בנים ובת.עכשיו אני בן 76, פנסיונר, עם הכלבה שלי… אני והיא בפנסיה.

הזוית האישית

איתן הנכד המתעד: היה לי ממש מעניין לעשות את התכנית עם סבא שלי, למדתי הרבה דברים שלא ידעתי עליו ועל עצמי.