מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתא תמי קליין על ילדות בקריות

סבתא תמי ונכדתה תהילה
סבתא תמי והנכדה תהילה
סבתא גדלה בתקופת הצנע בישראל

הנכדה תהילה מתעדת את סיפור חייה של סבתה תמי קליין:

שלום, אני תהילה אלגזי, לומדת בכיתה ה' בבית הספר חיה מושקא במגדל העמק. אספר לכם על סבתי מצד אמי, סבתא תמי קליין.

הוריה ומשפחתה של סבתא

סבתא תמי נולדה בארץ ישראל בשנת 1950 בבית החולים מולדת בחיפה בכרמל. תאריך הלידה העברי שלה: ד' באלול התשל"א, והתאריך לידה הלועזי שלה: 12.11.1950.

לאימא שלה קראו עליזה ושם הנעורים שלה הוא פרויס. היא גדלה בעיר חיפה בשכונת קריית אליעזר, שם היה שיכון השוטרים. אבא שלה, יעקב ארנסט, היה שוטר במשטרת הגבולות. אימא שלה, עליזה, הייתה עקרת בית כנהוג באותם הימים.

לסבתא תמי יש אחות אחת ושמה נורית. נורית לא גרה בארץ כבר 60 שנה, היא חיה בארצות הברית.

שנות ילדותה של סבתא

בשנות ילדותה של סבתא, הייתה ארץ ישראל בתקופה שונה. זה היה שנתיים אחרי קום המדינה. היו אלו שנים של תקופת הצנע. במסגרת התכנית הונהגה שיטת קיצוב לשורה של מצרכים חיוניים. כל בית אב קיבל פנקס נקודות, שהקנה לו זכאות לרכוש מוצרי יסוד כגון שמן, סוכר ומרגרינה בהתאם למכסת הנפשות במשפחה.

בילדותה למדה סבתא בבית ספר אורים בקרית אליעזר. בשעות הפנאי היו המשחקים בעיקר משחקי רחוב, כמו: קלאס, גולות, מחבואים, 5 אבנים. סבתא תמי השתתפה בחוג סקטים ובתנועת נוער. כשסבתא הייתה בכיתה ח', המשפחה עברה לגור בקרית מוצקין.

הקמת המשפחה

סבתא שירתה בצבא בסיני. בתקופה זו היא הכירה את סבי ז"ל, סבא משה. הם התחתנו בשנת 1970 בקרית מוצקין. לאחר מכן הם עברו לגור בבית אליעזר למשך שנתיים וחזרו לקריות לאחר מכן. לסבא וסבתא שני ילדים, הוד ומיכל (אימא שלי). סבא וסבתא זכו ל-10 נכדים. לפני כשנתיים סבא משה נפטר ממחלה ממושכת, ואנו מתגעגעים אליו מאד. סבתא מקפידה לבקר אותנו ואנחנו אוהבים לבקר אצלה בקרית מוצקין ולרדת לגן השעשועים בפארק שצמוד אליה.

הזוית האישית

הנכדה תהילה: תודה לך, סבתא, שהקדשת מזמנך לספר לי את סיפור חייך. אני מאחלת לך הרבה בריאות, אושר ושמחה ממשפחתך האהובה.

מילון

תקופת הצנע
זו תכנית כלכלית שיושמה בישראל בשנותיה הראשונות בניסיון להתמודד עם המוני העולים מצד אחד (אוכלוסיית המדינה הוכפלה בין השנים 1949 -1951 (ודלות המשאבים של המדינה הצעירה, מצד שני. במסגרתה הונהגה שיטת קיצוב לשורה של מצרכים חיוניים. כל בית אב קיבל פנקס נקודות, שהקנה לו זכאות לרכוש מוצרי יסוד כגון שמן, סוכר ומרגרינה. ביולי 1950 הונהגה השיטה מאוחר יותר גם במוצרי ביגוד, הנעלה וכלי בית. מחיריהם של המוצרים היו נמוכים ואחידים ועל בתי העסק נאסר למכור מוצרים מעבר להקצבה. חלוקת פנקסי נקודות נעשתה על בסיס יומי, ומול משרדי החלוקה השתרכו תורים ארוכים.

ציטוטים

”אחד הערכים החשובים בעיניי זאת המשפחה“

הקשר הרב דורי