מאגר סיפורי מורשת

שמי לבנה מרחבקה, נולדתי בתאריך 3.7.55 בישראל בעיר שפרעם.

ההורים שלי נולדו במצרים והיו להם חמישה ילדים, אחי ואני נולדנו בארץ. ההורים שלי לא ידעו אף מילה בעברית, לכן דברנו רק ערבית בבית. בגיל שנתיים עברנו מצריפונים בשפרעם למעברת בת ים שם גרנו עד שהגעתי לגיל שבע. דלתות הבתים היו פתוחות לכל השכונה, אוכלים כולם מסיר אחד ולא הבנו מזה יהודי וערבי כולם היו אותו דבר ולא היה פחד כמו היום.

בגיל שבע עברנו לגור בחולון וההסתגלות בבית ספר הייתה טובה והייתי בין התלמידות הטובות בכיתה. אהבתי לשחק בגומי, מחבואים, תופסת, מחניים וגולות. למדתי שם וסיימתי לימודיי עד כיתה ח' בבית ספר רמז ולאחר מכן עברתי לבית ספר קוגל בחולון לבגרות מלאה.

הייתי בתנועת נוער השומר הצעיר עד גיוסי לצה"ל.

בשירותי הצבאי שירתי רחוק מהבית, כדי להרגיש את הצבא, כי אני היחידה בין שבעה ילדים שהתגייסה לצה"ל. שירתי בשארם בסיני כתצפיתנית בחמ"ל. התגאיתי בעצמי שהיה לי תפקיד מאוד חשוב. הייתי טסה לשם כי זה היה רחוק, ומאוד אהבתי לשרת את הצבא, הרגשתי שזה מאוד חשוב למדינה.

 התמונות מתקופת השירות הצבאי שלי

לאחר הצבא בגיל 21 הכרתי את בן זוגי דרך חברה. התחתנו בשנת 1978 הבאנו שלושה ילדים ו-8 נכדים.

את החגים שלנו אנחנו תמיד חוגגים עם המשפחה וגם נוסעים לחו"ל.

בעלי אוהב סקי, כדורגל ומשיט סירות, ולכן הוא לוקח לפעמים את הילדים לסקי בחו"ל.

יצאתי לפרישה לפני שנה וחצי והייתי מנהלת במשרד הרישוי.

והיום התחביבים שלי הם: שחייה, חיות, טיולים בארץ ובעולם וכמובן לקחת את הנכדים איתי.

הזוית האישית

סבתא לבנה: המסר שלי זה להיות כמה שיותר עם המשפחה בטיולים, במסעדות, בארץ ובחו"ל זה כל הכיף שלי ואני מקווה שזה יעבור לילדיי ולנכדיי את השמחה והכיף להיות ביחד כמה שיותר.

הנכד רני: אני מאוד נהניתי מהתוכנית וללמוד את הסיפור של סבתא שלי, נהנתי מאוד.