מאגר סיפורי מורשת

שמי עליזה שי

נולדתי באמצע שנות ה – 50 אני קרוייה על שם סבתא רבתא שלי. שם משפחתי אברהם. כאשר אבא שלי עלה לארץ שמו הפרטי היה אברהם, הוא נשאל מה שם משפחתו וענה אברהם, מאז זה נשאר אברהם במקור הוא בנימין. ככל הנראה אנחנו נמנים על שבט בנימין ומכאן מקור השם בנימין.

באותה תקופה חגגנו ימי הולדת בחיק המשפחה בצורה צנועה עקב משטר הצנע ששרר אז. אני שנייה מתוך שבעה ילדים, לפני יש אח ואחרי עוד חמישה אחים. בשנות ה-50 משפחות מרובות ילדים היו תופעה נפוצה. כאשר גדלים בתקופת הצנע, מסתפקים במועט וקשה להתייחס לכל ילד בנפרד. גדלנו את עצמנו לבד היינו משפחה חמה ומלוכדת.

גדלתי בנהריה עיר בצפון הארץ בבית קטן. עד גיל שנתיים לערך, גדלתי בצריף במעברה. היה אוסף של מספר צריפים ששמשו למגורים זמניים. הבית כלל מטבחון, שירותים וסלון ושני חדרי שינה. בילדותי לא היה שפע של צעצועים כמו היום, היינו עושים מכל דבר צעצוע, כמו בובה או כדור מסמרטוטים או לוח דמקה מפקקים. שחקנו הרבה ברחוב במשחקי חברה. התחבבים שלי היו קריאה בכל שעה משעות היום. אפשר היה למצוא אותי עם ספר ביד. בד"כ בשעות אחה"צ היינו כל ילדי השכונה משחקים ברחוב שהיה אז  בטוח וחזרנו הבייתה כאשר האמהות קראו לנו לחזור הבייתה.

בילדותי שירי הילדות הם אותם שירים של היום, שירי חגים כמו לראש השנה סוכות חנוכה פורים ופסח וכן הלאה. היום אני משמיעה את השירים ההם לנכדים מתוך היו טיוב. בתקופת ילדותי נהגנו לשחק הרבה ברחוב בעיקר משחקים קבוצתיים כמו "תופסת" "גומי" "חבל קפיצה" "שוטרים וגנבים". שחקתי עם הילדים שגדלתי עמם, לצערי היום כבר לא משחקים אותם וספק אם מכירים אותם. גן הילדים היה צמוד לבית ילדותי. אני זוכרת היטב את הקופה בצבע תכלת של קרן קיימת לישראל וכל יום שישי היינו שמים בקופסה גרוש אחד או שניים.

את ילדותי העברתי בנהריה בבי"ס יסודי ע"ש אוסישקין ובשנותיי בבי"ס יסודי חוויתי את המלחמה הראשונה בחיי, מלחמת "ששת הימים". בי"ס תיכון למדתי בפנימיה חקלאית "כדורי" ולאחר מכן למדתי סיעוד בבי"ס לאחיות בבלינסון. אירועים משמחים היו בעיקר בשנותיי בתיכון מכיוון שהיה בי"ס חקלאי, היינו חוגגים ברוב טכסיות את חג השבועות שהיה ממש פסטיבל שלם. לצערי הרב באותה תקופה חוויתי טרגדיה איומה, בהיותי בכיתה ט' בשעת שיעור גדנ"ע שהיה על שפת הכנרת טבעו שתי חברותי למוות למרות שעברו למעלה מ – 50 שנה מאז אותו האירוע אני נזכרת בו לעיתים קרובות.

לאחר שסיימתי את התיכון, במקום להתגייס לצבא, נרשמתי ללמודי סיעוד בבלינסון. הלימודים נמשכו שלוש שנים ולאחר מכן התגייסתי כעתודאית. עבדתי מגיל 22 ועד 62 בבית חולים "ולפסון" במחלקה פנימית, מקצוע עם הרבה אקשיין, מעולם לא היה משעמם. אין ספק שזה מקצוע מתגמל ואין לתאר את תחושת הסיפוק בהצלת חיי אדם. בד בבד עם עבודתי בבית חולים, עבדתי בחברת "שחל" חברה שנותנת שירותים רפואיים מרחוק. היום אני ממשיכה לעבוד בשח"ל. קשה לשים את האצבע על מנהגים מיוחדים במשפחה. את החגים אנחנו חוגגים לפי המסורת. משתדלת לפגוש בחגים את אחיי ואחיותיי. חג  האהוב עלי הוא פסח היות והוא חג שמסמל את בוא האביב ולאחר את העונה האהובה עלי הקיץ.

אירועים חשובים בחיי הינם הולדת ילדי שאז  הפכו אותי לאימא והולדת נכדיי שהפכו אותי לסבתא. כאשר הפכתי לסבתא בפעם הראשונה בחיי, יומיים לאחר מכן, קפחו את חייהם אחותי ובעלה בתאונת דרכים כאשר היו בדרכם הבייתה מבקור. אחותי הגיעה לבקר את בתי לרגל הלידה. אני ילידת הארץ הורי עלו לארץ בתחילת שנות החמישים מעירק ישר למעברה. ישוב  זמני עד קבלת בתי קבע.

לצערי הרב מדינתנו עברה מלחמות רבות. המלחמה הראשונה שאני זוכרת הייתה מלחמת ששת הימים שנמשכה 6 ימים והסתיימה בנצחון מפואר שבו שוחררה ירושלים והכותל חזר לשליטת מדינת ישראל. מאוחר יותר הייתה מלחמת ההתשה ולאחריה מלחמת יום כפור, מלחמה טראומתית שחקוקה היטב בזכרוני היות והיה אז חשש קיומי למדינת ישראל. המלחמה הסתיימה כעבור מס' שבועות והשאירה אותנו המומים וכואבים.  אני לא השתתפתי בשום מלחמה כשהייתי אמא צעירה, בעלי לחם במלחמת לבנון הראשונה והיה חשש כבד לגורלו עד שהסתיימה המלחמה. בזמן המלחמה העם מאוד מלוכד ושוכחים את המחלקות שמלוות אותנו ביום יום.

במשך השנים יצאתי פעמים רבות לחו"ל בד"כ לנופש ולטיולים ובשנים האחרונות אני טסה לניו יורק שם מתגוררת בת הזקונים שלי. התחביבים שלי בעיקר הם קריאת ספרים וטיפול בגינה.

את בעלי אריק שיחיה הכרתי בזמן שירותי הצבאי באמצעות חבר משותף. כשנפגשנו בפעם ראשונה המשפט הראשון שאמר לי היה נעים מאוד תכירו את אשתי לעתיד. התחתנו בשנת 1977 הייתי בת 22. החתונה הייתה באולם אירועים בתל אביב. לפני החתונה נערכה מסיבת חינה בבית הורי.  מהחתונה ישנן תמונות רבות ואפילו סרטון שמתעד את החתונה. בגיל 24 הפכתי לאימא פעם ראשונה בגיל 28 פעם שניה ובגיל 34 פעם שלישית.

העסוק הראשי שלי היה אחות בבית חולים, ההשכלה שלי היא על תיכונית 4 שנות לימוד. מאז היותי נערה ידעתי שאעסוק בתחום הרפואה היום אני  מתעניינת  בעיצוב פנים.

שני ילדי גרים בארץ ובת הזקונים גרה בניו יורק. קשה מאוד הבחירה שלה, אבל זה רצונה ואני מכבדת אותה. אין ספק שהלימודים אחרי התיכון התוו את עתידי במידה רבה. יש לי שלושה ילדים בן, נשוי ולו ארבעה ילדים גר בהרצליה. בת נשואה עם שלוש בנות גרה ברמת גן ובת נשואה ללא ילדים עדיין שגרה בניו יורק. הקשר עם הילדים והנכדים מאוד קרוב והדוק לרוב בימי שישי אנו עורכים ארוחות שישי אצלי בבית ואלו שעות מאוד מאושרות שכל המשפחה נפגשת ומעבירה רשמים על השבוע שחלף ותוכניות לעתיד.

אני עדיין עובדת פעמים שלוש בחברת שח"ל ואם אני לא עובדת אני עסוקה בקריאת ספרים טיפול בגינה ופתירת תשבצים.

הזוית האישית

אמה: בשיעורים עם לילך בתוכנית הקשר הרב דורי נהננו מאוד סבתא ואני, צוחקות נהנות ומדברות בשיעור וכך לומדות יותר טוב אחת על השניה.