מאגר סיפורי מורשת

שמי מורן אדינגר השתתפתי השנה בתוכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי בלה אדינגר, ממנה שמעתי את סיפורי ילדותה ועלייתה עם משפחתה לישראל.

סבתא בלה מספרת

שמי בלה, נולדתי ברומניה בשנת 1950. עליתי ארצה בשנת 1960, עליתי לארץ בגיל 10 מרומניה. עליתי יחד עם ההורים שלי ואחותי נרדי.

קראו לי בשמי בלה, על שם סבתי.

מימי ילדותי ברומניה עד גיל עשר, אני זוכרת ילדות רגילה עם חברות ושחקתי בבובות. מאחר והגעתי לישראל בגיל עשר, מרבית תקופת הילדות והנערות היו כבר בישראל.

העלייה לישראל וההסתגלות

אני זוכרת שיצאנו מרומניה ברכבת לאיטליה ומשם עלינו על מטוס, וטסנו לארץ – זו הייתה הפעם הראשונה שטסתי במטוס ומאוד התרגשתי. כשיצאנו מרומניה, זו הייתה עונת החורף, וברומניה היה קר מאוד ולכן היינו לבושים בסוודרים, מעילים וכובעים.

כשהגענו לישראל, לקחו אותנו לגור באילת, שהיום אני יודעת שזה אפילו המקום הכי חם בישראל. היה יום חם מאוד וכל האנשים לבשו מכנסיים קצרית וגופיות, הכל נראה לי כל כך משונה, הביגוד הקצר בחורף, כשאנחנו בבגדי חרף חמים.

כבר למחרת שלחו אותי לבית ספר ולא ידעתי שום מילה בעברית. ישבתי בשקט ובשילוב ידיים, כמו שיושבים התלמידים בכיתה ברומניה. לא הבנתי מה אומרת המורה ומה אומרים הילדים. המורה הביאה לי דפים לצייר. בכיתה המקבילה, הייתה ילדה בשם בלהה שהיא ידעה לדבר רומנית, למרות שהיא נולדה בארץ, היא הפכה להיות חברה שלי, עד היום אנחנו חברות טובו.

ההורים שלי לקחו לי מורה פרטית, כדי שתעזור לי ללמוד את השפה העברית ותוך שנתיים ידעתי עברית מצוין. השפה העברית שלי טובה בדיוק כמו ילדים שנולדו בארץ. אחרי שסיימתי את הלימודים, המשכתי את לימודיי האקדמיים באוניברסיטה והפכתי למורה לעברית.

משפחתי

התחתנתי בשנת 1973. החתונה נערכה בחיפה בבית כנסת בשכונת הדר, היו מעט אנשים בחתונה. בחרנו להתחתן בחיפה כי סבא למד אז בטכניון. בחתונה קבלנו המון מתנות, ואז בתקופה ההיא היה נהוג להביא מתנות לחתונה ולא כסף. לא היה לנו אוטו להביא את כל המתנות, לקחנו את האוטו של ההורים של סבא כדי להביא את כל המתנות.

במהלך השנים נולדו לנו שני ילדים  ויד לנו היום ארבעה נכדים.

התחביבים שלי

יצאתי לגמלאות בשנת 2012 ויש לי זמן פנוי יותר לתחביבים שלי, אני אוהבת לקרוא ספרים, אוהבת לטייל ולהיפגש עם בני משפחתי. טיול שזכור לי במיוחד היה ההפלגה המשותפת יחד עם נכדתי מעיין. בהפלגה שטנו לרודוס ולקפריסין. ההפלגה הזו גרמה לי לחוש זמן כיף ובילוי עם נכדתי. הייתי עושה זאת שוב, אך לצערי נכדתי  כרגע משרתת בצבא ואינה פנויה.

הזוית האישית

מורן אדינגר: שמחתי לשמוע את סיפורה של סבתא בלה, את סיפור העלייה לישראל ולתעד אותו.