מאגר סיפורי מורשת

ראובן עברון הוא סבי מצד אמי. סבא ראובן נולד בפולין בשנת  1932 למשפחת הוברמן, וכבר בגיל חודשיים עלה לארץ, בשנת 1932. המשפחה התיישבה בחיפה.

סבא ראובן למד בישיבה בכפר הרא"ה והצטרף לגרעין נח"ל לקיבוץ סעד, ושם פגש את סבתא שושנה ושם הם גם התחתנו. לסבא ראובן ולסבתא שושנה נולדו שישה ילדים וכשנולד יובל, הילד השלישי, הם עברתו את שמם לעברון.

סבא עבד בלול וגידל אפרוחים. הוא השקיע בעבודתו ואהב מאוד את העבודה. כיום, אשר, בנו הגדול של ראובן, ממשיך את עבודתו של סבא ועובד גם הוא בלול.

סבא אהב הרבה דברים ועבד בהרבה דברים, הוא לא רק עבד בלול אלא גם היה אחראי הגז בקיבוץ, אחראי חומרי הנפץ בקיבוץ, ואף היה לוחם. סבא אהב גם את עולם הטבע והארכיאולוגיה. אמי מספרת שסבתא שושנה לא אהבה לטייל וסבא תמיד אמר לה לצאת איתו לטיול ושהטיול שהוא תכנן פה קרוב, ולבסוף הם היו צריכים לנסוע כשלוש שעות לטיול. לסבא היה רשיון להחזקת עתיקות ובביתם יש הרבה אבנים מתקופות קדומות, וכדים ישנים.

סבא היה אספן בתחומים רבים, היה לו אוסף בולים שהגיע לכעשרה אלבומי בולים, היה לו אוסף מטבעות ואת אוסף העתיקות שהזכרתי מקודם.

סבא היה חביב על כולם, הוא היה נחמד ובן אדם אוהב וחם: הוא היה מדי פעם מסיע אותנו על הקלנועית שלו. הוא אהב לחלק לילדים סוכריות טופי, אפילו היתה לו ולסבתי צנצנת מלאת סוכריות.

סבא אהב להתבדח, הוא תמיד היה שואל אותנו מאיפה הגענו, והיינו עונים שהגענו מבאר שבע, אז סבא תמיד שאל אם הלכנו ברגל, או שבאנו על גמלים.

בערך כשסבא היה בן 85, הזכרון שלו התחיל להדרדר. אני זוכר שפעם אחת באנו אל סבי ואל סבתי. הוא לא זכר את השמות שלנו מלבד את השם שלי.

סבא מאוד אהב שירים. תמיד היה לו שיר לכל אמירה או פתגם, והוא אהב במיוחד את השיר "כלניות" (ברסיטל בגרות של אחותי, היא ניגנה את זה לזכרו). אפילו כשסבא היה כבר בבית סיעודי, ובקושי זכר דברים, כשאמי שרה לו שירים, מדי פעם עלה לו חיוך על הפנים.

לסבי היה משפט שאצלנו במשפחה מאוד מפורסם, שהוא: "מה שטעים לי, בריא לי" וכך ניהל גם את חייו, סבא היה איש מאוד שמח.

לסבא היה עוד משפט מוכר אצלנו במשפחה והוא היה: "אל תדאגי אמא, אני כבר הייתי בקופת חולים". סבא אמר את זה לאמו כשהיה ילד. סבא שיחק הרבה והיה הרבה מחוץ לבית, והיה חוזר לביתו פצוע מהמשחקים.

סבא ראובן נפטר בשנה שעברה, מעט אחרי פורים.

הזוית האישית

עמוס: היה לי מרגש לעשות את העבודה, העבודה הזכירה לי הרבה זכרונות טובים עם סבא ראובן. חוץ מזה, כשנולדתי, סבא ראובן כבר היה מבוגר ולא זכיתי להכיר אותו לעומק, כי כבר כשהייתי בערך בגיל תשע, זכרונו הדרדר, בעבודה זו זכיתי להכיר את סבא לעומק ולדעת עליו דברים חדשים.