מאגר סיפורי מורשת

שמי מארי בלטקוב, השנה אני משתתפת בתוכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי פולינה. סבתא סיפרה לי על אביה, סבא רבא שלי, משה שוורצמן שנולד בשנת 1909.

סבתא שלי פולינה מספרת על אביה משה שוורצמן ז"ל

"אבא שלי נולד ברוסיה בעיר אקרמן. כעבור שנים העיר אקרמן עברה להיות חלק של רומניה. בקיץ 1940, בעקבות האולטימטום שהציבה ברית המועצות לרומניה עברה אקרמן לשלטון סובייטי.

הוא למד בגימנסיה בעיר אקרמן. אחר כך הוא למד רפואה באוניברסיטת סרבונה בפריז. אחרי שנתיים של לימודים משה נאלץ לעזוב את צרפת כי לא הסכימו לאנשים זרים לעבוד בזמן הלימודים. הוא עבר לאיטליה לאוניברסיטת בולוניה ושם הוא סיים ללמוד רפואה וקיבל תואר כרופא כללי.

בזמן הלימודים משה נסע הביתה לחופשות הקיץ. בחופשה משה הסטודנט עשה זריקות לתושבי אקרמן ונתן שיעורים פרטיים במתמטיקה, כך הוא אסף כסף להמשך לימודיו. בשנת 1939 משה חזר הביתה בתור רופא.

משה שוורצמן, סבא רבא

בשנת 1940 כל האזור שמשה גר בו עבר לשלטון של ברית המועצות. בשנת 1941 הגרמנים השתלטו על ברית המועצות ומשפחת שוורצמן נאלצה לעזוב את הבית ולעלות לרכבת חירום שנעצרה בדרך והופצצה מהאוויר על ידי הנאצים. אבא שלי, קרוב משפחה וחבר טוב שלו ניצלו וכל שאר המשפחה נהרגה.

מכל המשפחה הגדולה רק הוא ניצל. בשנת 1941, הרכבת שהייתה מלאת אנשים שברחו מהנאצים, הופצצה מהאוויר. משה קפץ מהרכבת ברגע האחרון והסתתר בשדות של תירס…וכך ניצל….

לאחר ההפצצה הוא הגיע לעיר פרונזה (בישקק) ובדרך הכיר את אימא שלי יבגניה. הם עבדו וגרו בבית חולים ליד פרונזה. אימא הייתה רופאת שיניים ואבא היה רופא כללי.

משה חזר לאקרמן ב-24 לאוגוסט 1944 יחד עם אשתו יבגניה – אימא שלי. אבא הקים בית חולים לעובדי רכבת ועבד בו כל שארית חייו.

משה שוורצמן הלך לעולמו בשנת 1956 בגלל התקף לב. הוא השאיר אחריו שני ילדים (פולינה ולב) ואשתו יבגניה. חשוב לציין, שכל ארבעת נכדיו של משה מצאו את הדרך לישראל וגרים פה באושר ושומרים את הזיכרונות של סבא שלהם.

סבתא שלי פולינה

לסבא משה ז"ל יש גם ארבעה נינים: מארי, סופיה, יעקב ואיגור. שלושה מהם גרים בארץ ישראל.

הזוית האישית

מארי: את הסיפור על סבא רבא משה, שמעתי מסבתא שלי ומאוד נהנתי לכתוב אותו ולתעד את זיכרו.