מאגר סיפורי מורשת

שמי עילאי אברג'יל, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי ובחרתי לתעד את סיפורו של סבי יוסי אברג'יל. סבא יוסי נולד במרוקו בעיר קזבלנקה בשנת 1961, הוא עלה עם הוריו לישראל בשנת 1962, כשהיה תינוק בן שנה, כך שילדותו הייתה בישראל.

סבא יוסי מספר:

עליתי לישראל ממרוקו עם משפחתי בשנת 1962, כשהייתי בן שנה. המשפחה בחרה לעלות לישראל, כי היינו ציונים. ההורים תמיד חלמו ורצו להגיע ולחיות בארץ הקודש, ארץ ישראל.

כשהגענו ארצה הועברנו לשדרות. גדלתי ולמדתי בשדרות והייתה לי ילדות טובה עם הרבה חברים ומשחקים.

סבא בילדותו

בית הורי

מבית הורי, למדתי מאבי ואמי את המסורת הקשורה לחגים ולדת היהודית. הורי הקפידו מאוד על כל מנהגי החגים. אמי הייתה דואגת להכין את המטעמים והמאכלים המיוחדים לכל חג, תבשילים ומטעמים, שהיא למדה להכין מאימא שלה ועברו מדור לדור במשפחתם. המאכל האהוב עלי, שאמי הייתה מכינה בילדותי היה תבשיל של מוח פיקנטי וחריף. התבשיל היה מורכב מחתיכות מוח, פלפלים חריפים ורוטב אדום.

חרב עתיקה – לגירוש "עין רעה"

החפץ יקר ערך, שהייתי רוצה לספר לך עליו הוא החרב העתיקה. חרב  כזו הייתה מיועדת לכל אישה אשר ילדה בביתה. המנהג היה להניח חרב כזו, במשך שמונה ימים, מהלידה ועד לברית המילה, בבית היולדת. בכל יום היה מגיע הרב לבית היולדת. היה נערך טקס בו הרב היה אוחז בחרב ומברך את היולדת והנולד. לאחר מכן הוא היה מקיש עם החרב בקירות החדר בו התינוק הנולד נמצא. האמונה שלהם הייתה שכך מגרשים כל עין רעה, מהתינוק ומהיולדת.

טקס התחדיד – מתוך האתר למורשת יהדות מרוקו – רפאל בן שמחון

"בכל לילה עד לברית-מילה מתכנסים שכנים וקרובים בבית היולדת ועורכים "תחדיד" – קוראים פסוקים אחדים כנגד עין-הרע ושרים פיוטים. אח"כ נוטל אחד מבני הבית מעין חרב, ושולף אותה כנגד הקירות והפינות של החדר שבו שוכבים היולדת והרך הנולד. באותה שעה קוראים את הפסוק: "והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר ציווה אותו א-להים ויסגור ה' בעדו". כל זאת כדי לגרש את השדים (או לילית) הבאים, לפי האמונה הרווחת, להזיק לפעוטות".

חרב זו נמצאת במשפחתנו למזכרת. החרב יקרת ערך, והיא הועברה במשך דורות מסב, לאב, לבן. כיום היא כבר בת למעלה ממאה שנים.

 חרב עתיקה מטקס התחדיד

הזוית האישית

עילאי אברג'יל: הייתי סקרן מאוד כאשר ראיינתי את סבא לשמוע את הסיפורים שסיפר לי. ריגש אותי לשמוע את הסיפורים ולחשוב שאולי לפני 30 שנה, ההורים או אפילו הסבים, עשו עבודת מחקר כזו על משפחתם. למדתי הרבה דברים חדשים על סבא, על העלייה ממרוקו לישראל, על המעבר לשדרות, ילדותו בארץ ובעיקר על שכל כך שמח שהוריו בחרו לעלות לארץ ישראל.

החלק האהוב עליי היה לגלות  את הסיפור של החרב העתיקה, זה מעניין ללמוד על מסורות ומנהגים. נהניתי מאוד מתהליך כתיבת הסיפור, אני אוהב לחקור על ההיסטוריה המשפחתית שלי.