מאגר סיפורי מורשת

שמי מירון, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבי, בני טרימן. יחד אנו כותבים סיפור משפחתי ומנציחים את הסיפור במאגר המורשת של התכנית. נתחיל את סיפורינו בתיאור קצר של קורות החיים של סבא רבא שלי, שרגא טרימן. הסיפור מסופר כאן על ידי כפי שסבא בני סיפר לי:

סבא שלי עלה מפולין בשנת 1937 באניית מעפילים בעלייה לא לגאלית והגיע באמצע הלילה לחופי פרדס חנה, תוך התחמקות מספינות המשמר הבריטי שניסו לתפוס את הספינות ולהחזיר חזרה את המעפילים לארצות המוצא שלהם. סבא שרגא עבד כמה שנים בפרדסים ובסלילת כבישים ושימש כנוטר בקיבוץ מעלה החמישה.

סבא רבא שרגא במדי נוטר

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, סבא שרגא התנדב לצבא הבריטי למלחמה בגרמנים והשתתף בקרב אל עלמין, שבו ניצח הצבא הבריטי בפיקוד הפילדמרשל מונטגומרי את הצבא הגרמני בראשות פילדמרשל רומל. בכך ניצל היישוב היהודי בארץ ישראל מהצבא הגרמני שהיה קרוב מאוד לכבוש את ארץ ישראל ולהרוג את כל היהודים בארץ. לאחר מכן נחת סבא שרגא באיטליה בסלרנו עם הצבא הבריטי, נלחם בגרמנים באיטליה, ולאחר מכן בשנת 1946 השתחרר וחזר לארץ. אחרי זה התחתן עם סבתא הדסה, שהיא עכשיו סבתא רבתא שלי. שניהם כבר נפטרו. עכשיו שתי תמונות של סבא שרגא: אחת שלו בתור נוטר בקיבוץ מעלה החמישה והשנייה עם חבר שלו מאותה העיר שהיה ניצול שואה מאיטליה (התמונה צולמה בשנת 1946 באיטליה).

סבא רבא שרגא בעת שירותו בצבא הבריטי

סבא בני ומשפחתו

סבא בני נולד ביולי 1950 בעיר כפר סבא להוריו שרגא והדסה. אבא שלו עבד במשרד הביטחון וגם החזיק בחצר הבית משק תרנגולות כפרנסה נוספת. לצרף תמונות של סבא בני כתינוק בעריסה והשנייה עם תרנגולת ביד. לסבא שרגא ולסבתא הדסה נולדו חוץ מסבא בני גם בת בשם חיה ובן בשם נועם. סבא בני למד בבית ספר יסודי על שם ברנר בכפר סבא ובבית ספר תיכון בכפר סבא על שם ברל כצנלסון. סבא בני סייע להוריו בהחזקת משק העופות, היה מחלק אוכל בדליים כל יום לתרנגולות ואוסף את הביצים מהלול עם דליים, ומדי חודשיים-שלושה היה עוזר לפנות את זבל העופות עם מריצה.

סבא כתינוק, מימין עם אחיו

מלחמת ששת הימים

כשסבא בני למד בתיכון היה מקצוע שנקרא גדנ"א (גדודי נוער). במסגרת זו היה סבא בני עם כל השכבה שלו בבית הספר במשך שבוע בבסיס גלילות, שם התאמן יחד עם שאר הילדים בירי בנשק, זחילה מתחת לגדרות ומעבר מכשולים, ובכך השלים אימון טרום צבאי.

כשסבא בני היה בן 17 התחילה הכוננות לקראת מלחמת ששת הימים, וסבא בני חפר בשביל המשפחה בחצר הבית שוחה עמוקה כדי שהוא ובני הבית יוכלו להסתתר במקרה שתהיה הפגזה של הצבא הירדני או הפצצה מהאוויר. בגיל 18 סבא בני התגייס לצבא, שובץ בחיל התותחנים ולאחר מכן עשה טירונות. לאחר הטירונות וסיום ההשתלמות הצבאית, נשאר בינתיים בבסיס ההדרכה של התותחנים.

מלחמת ההתשה בתעלת סואץ

בינתיים, לאור ההחמרה של מלחמת ההתשה שהתקיימה בתעלת סואץ מול הצבא המצרי, הוחלט לשלוח את סבא בני יחד עם עוד חיילים בחיל התותחנים עם סוללת תותחים ארוכי טווח בקוטר של 130 מילימטר ובטווח פגיעה של 27 קילומטר, שהיה יותר מכפול מטווח הירי של התותחים האחרים שהיו אז לצה"ל.

סבא בני היה בתעלה במשך שלושה חודשים רצופים בלי לצאת הביתה, אכל רק מנות קרב, וכל יום הסוללה שלו דילגה למקום אחר בתעלת סואץ וירתה הרבה פגזים על הצבא המצרי שלא היה מוכן להפגזה שלה כי לא ידע שטווח הירי שלה כזה גדול. לאחר כשלושה חודשים חזר סבא בני מתעלת סואץ למרכז הארץ והשתתף בהקמת גדוד תותחנים חדש – גדוד 405.

המלחמה במחבלים בבקעת הירדן

לאחר ביצוע האימונים, הוצב הגדוד של סבא בני בבקעת הירדן, כשסוללה אחת שלו הוצבה בצפון בקעת הירדן ליד מכולה, סוללה שנייה במרכז בקעת הירדן, והשלישית ליד יריחו.

בבקעת הירדן סבא בני השתתף בעיקר בירי ארטילרי על מטרות מחבלים שניסו לחדור ממלכת ירדן אל תוך בקעת הירדן שהייתה בשליטת צה"ל, ובכך סייע הגדוד שבו סבא בני שירת למניעת חדירת מחבלים עוינים לתוך יישובי בקעת הירדן.

קרבות ספטמבר השחור 1970 עם הסורים שפלשו לירדן

באחד הלילות של חודש ספטמבר 1970, כשסבא בני ישן במיטה, מישהו טלטל אותו במיטה וסבא בני ראה שכולם במקום מתארגנים לזוז. סבא בני שאל מה קורה ואמרו לו שגדוד התותחנים שבו הוא משרת הוקפץ באופן בהול לרמת הגולן. הסיבה למעבר מבקעת הירדן לרמת הגולן הייתה שחוסיין מלך ירדן באותו זמן נלחם במחבלים הפלסטינאים בירדן שהיוו איום על שלטונו כמלך. צבא ירדן הרג אלפים של מחבלים, ואז צבא סוריה פלש מסוריה לרמות הגלעד בתוך ממלכת ירדן כדי להציל את המחבלים שהיו שם ושאיימו גם על ישראל.

הגדוד של סבא בני הגיע במהירות לעיר קונטרה ברמת הגולן ומשם פתח בהפגזה דרומה על הצבא הסורי שנכנס אל תוך ירדן, כדי לאפשר למלך חוסיין להסיר את האיום של המחבלים.

סבא בני והחיילים בגדוד שלו, תוך כדי שירו על החיילים הסורים, חטפו בחזרה הפגזה חזקה מאוד מצד התותחנים הסורים. למרות זאת, הפעולה הצליחה והסורים נסוגו בחזרה לסוריה.

בעקבות המלחמה הזאת ייסדו המחבלים את ארגון הטרור "ספטמבר השחור" שהשתתף שנים יותר מאוחר בחטיפת וברצח הספורטאים הישראלים במינכן שבגרמניה.

סבא בני סיים את שירותו הסדיר ברמת הגולן וחזר הביתה.

מלחמת יום הכיפורים 1973

במהלך לימודיו באוניברסיטה, סבא בני יצא בכל חופשה קיצית בסוף שנת הלימודים לעבוד בבניין של מתקנים צבאיים בבסיסי צה"ל בחצי האי סיני שהיה אז בשליטת ישראל.

באוקטובר 1973, סבא בני והאנשים שעבדו איתו יצקו את הגג של בית החולים הצבאי שדה בבסיס צה"ל ברפידים. מאחר ונדרש להשאיר עובד באותה שבת שבה חל יום הכיפורים כדי להרטיב את הבטון הטרי, סבא בני התנדב להישאר לבדו ולעשות זאת כשכל העובדים האחרים יצאו לחופשת הכיפורים.

בצהרי יום הכיפורים, כשסבא בני עמד עם הצינור ביד, הופיעו מעליו שמונה מטוסי קרב מצריים ותקפו אותו ואת בסיס רפידים. סבא בני תפס מחסה והצליח לא להיפגע. למחרת, סידרו לו מקום בטיסה חזרה לארץ ואז הוא הלך להוריו, שרגא והדסה, נפרד מהם ונסע להתגייס לצה"ל כדי להשתתף במאמץ המלחמתי לבלום את הצבא המצרי שחצה את תעלת סואץ ונכנס לקרבות עם הצבא שלנו. סבא בני עם גדוד התותחנים הגיע לקרבת תעלת סואץ ושם ניהל קרבות ירי קשים מול הצבא המצרי. גדוד התותחנים שבו הוא היה הראשון שחצה את תעלת סואץ על גבי גשר שהוקם על התעלה וירה פגזים לכיוון קהיר, בירת מצרים.

סבא במלחמת יום הכיפורים

כך שירת סבא בני עד חודש מרץ 1974 בשירות המילואים כלומר, במשך כחצי שנה עד שהשתחרר וחזר הביתה.

מלחמת לבנון הראשונה – 1982

בשנת 1982 פרצה במפתיע מלחמת לבנון הראשונה. סבא בני גויס לגדוד התותחנים במילואים – גדוד 839 והוצב ברמת הגולן, כדי להיות מסוגל להתמודד עם הצבא הסורי אם תקרה הצטרפות סוריה למלחמה לצד לבנון וארגוני הטרור, דבר שבסוף לא קרה.

סבא במלמת לבנון הראשונה

הזוית האישית

מירון: למדתי הרבה על סבי ועל המלחמות שבהן השתתף וגם היה כיף להקשיב לו מספר על סיפורו.

סבא בני: שמחתי על ההזדמנות לספר למירון על חלקי במלחמות ישראל.