מאגר סיפורי מורשת

שמי סימה טלומק – סולומון. נולדתי בתאריך 05.08.1946 בירושלים להוריי, אפרים (יליד אוסטריה שהיה במודיעין האנגלי בתקופת הבריטים) ורבקה (מגירוש ספרד) טלומק. נשואה לשאול סולומון (בן 84, פנסיונר של בזק, כילד בן 3 היה במחנות העבודה בשואה).

אני אם לארבעה ילדים: אייל בן 52 נשוי לרחלי, יש להם שלושה בנים, נורית בת 50 נשואה למאיר, יש להם שלושה ילדים ושתי נכדות, איריס בת 46 נשואה לטל, יש להם שני ילדים, והילה בת 40.

יש לי שישה אחים (שני זוגות תאומים, אני ואחותי ז"ל, אחי יעקב ז"ל ואחותי לואיזה), שלושה אחים שנפטרו ואחות. משפחת קסטל היא אחת המשפחות הגדולות מגירוש ספרד, יש ספרים וכתבות על ההיסטוריה שלנו.

נוף ילדותי

גדלתי בירושלים בשכונת הבוכרים ואחר כך בליפתא. היינו נהנים מאוד בחורף כשהיה שלג. בגיל 6 עברנו למושב מאור, ובגיל 9 עברנו לכפר מונש מכיוון שההורים שלי רצו לגור במקום יותר מבוסס ומפותח. במושב מאור היו הרבה עולים מהונגריה ורומניה והמצב הכלכלי היה נמוך. היה לנו משק חקלאי ועבדתי עבודת כפיים מגיל צעיר מלפנות בוקר עד שהייתי צריכה להגיע לבית הספר, ואחרי הלימודים היינו ממשיכים לעבוד ולעזור בעבודות הבית והמשק. עם כל העבודה הקשה למדנו להעריך את החיים, וזה מה שבנה אותנו כאנשים חזקים ומאוחדים כמשפחה.

בשנת 77 אבי נאלץ למכור את כל המשק, ועברנו לגור בנתניה. זהו הבית שאני ובעלי גרים בו עד היום. כשהייתי בת 24 התחתנתי ועברנו לגור באשקלון, שם נולדו לי שלושה ילדים. כשבתי איריס הייתה בת שנתיים, כמעט עברנו לנתניה על מנת שאוכל לטפל באבי שהיה כבר מבוגר וחולה מאוד. אמי נפטרה שנה וקצת לפני כן.

תקופת הלימודים

בבית ספר היסודי המורים הורידו לנו את הביטחון העצמי. לא נתנו לנו ללמוד בדרך נכונה, והיינו סופגים אלימות מילולית ופיזית. היו אומרים לנו שאנחנו מתאימים רק לעבודות בקיבוצים ולא נצליח בלימודים גבוהים. היינו מקבלים מכות עם סרגל ארוך במידה והיינו עונים תשובה שגויה, או אם מישהו דיבר בכיתה. לא נתנו לנו להתבטא ולהגיד איך אנחנו מרגישים. זאת הייתה תקופה שונה ממה שהילדים של היום מתחנכים בה. סיימתי ללמוד בגיל 12 עקב המצב הכלכלי בבית, ונאלצתי ללכת לעבוד במשקים אחרים.

חפץ שעובר במשפחה

יש לי שני כדים שקיבלתי מהוריי. אלו כדים שהם קיבלו מיהודים מדמשק שאבי, אפרים, הצליח להבריח לארץ ישראל כאות תודה. הכדים הם בני למעלה מ-90 שנה.

בנוסף, יש לנו מאכלים עם מתכונים מיוחדים שעוברים מדור לדור, כגון קציצות גבינה, סוטלאץ', בולמס ופיז'ואלס.

שירות צבאי

לא התגייסתי לצבא כי אבי היה חולה מאוד והייתי צריכה לעבוד ולפרנס את המשפחה, ולכן קיבלתי פטור.

תחביבים

מגיל קטן למדתי לאהוב את העבודה במשק עם החיות ולטפח את הגינה. עד היום אני אוהבת לשתול ולטפל בצמחים, פרחים ועצי פרי.

מקצוע ועיסוק

בגיל 17 התחלתי לעבוד במפעל למזון בשם "מטע" במעבדה, עד גיל 24. הייתי אחראית על בדיקות של השימורים והמרגרינה. לאחר מכן עבדתי בטיפול בילדים ובהמשך בגני ילדים. מאז שבתי הגדולה התחתנה והביאה לי נכדה, אני מטפלת בנכדים (גם כשהם גדולים).

מסר לדור הצעיר

לא לשכוח אף פעם מאיפה באנו, לשמור על המסורת היהודית ותמיד לנהוג בכבוד, בסובלנות, בהקשבה ובהבנה כלפי עצמנו וכלפי האחר.

הזוית האישית

עמית: החיבור שלי ושל סבתא שלי ממש חזק, והתחזק בעקבות התכנית. נהניתי לשבת ולהקשיב לסיפורי ילדות שלה ושל משפחתה.