מאגר סיפורי מורשת

שמי גיא, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתי, מרגלית נתנאל. יחד אנו מתעדים סיפור מחייה של סבתא ומנציחים אותו במאגר המורשת של התכנית.

בית ההורים

ישבתי עם סבתא ושוחחנו. סבתא סיפרה לי כי נולדה בשנת 1937 בעיר אורמייה באיראן – פרס. ההורים שלה הם ילידי פרס, לאמה קראו פפון ולאבא מיכאל. ההורים שלה גידלו אותה. היה להם בית נופש, וכל שנה הם היו מבלים חודשים בכרמים בחודשים יולי ואוגוסט. הכרמים היו מחוץ לעיר.

בילדותה למדה בבית ספר יהודי. בהפסקות שיחקה בלקפוץ על חבל ובכדור – כל המשחקים היו לפי העונה ומה שהתאים. היו לה ארבע חברות בשכונה שאיתן הלכה לבית הספר. סבתא אהבה ללכת לבית הספר ולמדה שלוש פעמים בשבוע עברית ושלוש פעמים בשבוע פרסית. בהתחלה היה מאוד קשה בכיתה א' וב', אך בכיתה ג' היה חווייתי וכיף.

חפצים עתיקים ומיוחדים

לסבתא יש בבית הרבה חפצים עתיקים שעברו מדור לדור. יש לה סירים וקערות מיוחדים שקיבלה מההורים שלה, ובנוסף לכך גם כל השטיחים בבית שלה הם מפרס.

את ילדותה והתבגרותה העבירה סבתא בשכונת בורוכוב בגבעתיים. הם היו ממקימי העיר – כל המשפחה של סבתא וכן המשפחה של סבא גדלו בצריפים בשכונה. סבא עמנואל וסבתא מרגלית היו שכנים בגבעתיים וכך הכירו.

הקריירה כאחות רחמניה

סבתא תמיד דאגה לזולת, וכאשר התבגרה החליטה ללמוד להיות אחות ולטפל בכולם. סבתא למדה להיות אחות ועבדה בבתי חולים במשך 40 שנה. סבתא הייתה אהובה מאוד על כל הרופאים והאחיות, וכל החולים ובני משפחותיהם תמיד רצו שסבתא היא זו שתטפל בהם. היא הייתה דמות של האחות הרחמניה – זו שתמיד דואגת ועוזרת, מחבקת ומחייכת, נותנת מילה חמה ומרגיעה ומציעה כתף – זו סבתא שלי, ולא סתם הייתה תמיד כל כך מוערכת.

חיים חברתיים

סבתא אדם מאוד חברותי ומכירה את כולם – בכל מקום שאנו נוסעים אליו, גם בקצה העולם, היא תמיד רואה מישהו שהיא מכירה וזוכר אותה. להסתובב עם סבתא בעולם ולראות אותה מתחברת עם אנשים ומקסימה אותם מהשנייה הראשונה זו חוויה מיוחדת. היא מדברת עם כולם באנגלית, גרמנית, פרסית, ארמית וכמובן עברית, ומוצאת שפה משותפת עם כל אחד.

התמודדות עם מחלה

דווקא בימים רגישים אלו, שהמדינה עסוקה בלדאוג לעתיד, אני מבין את החשיבות של המשפחה בכלל ושל סבתא בפרט. סבתא היא גורם מאחד ומשמח. סבתא היא הבסיס למשפחה. היא הקשר בין העבר, ההווה והעתיד. בימים אלו סבתא שלי מאוד חולה, ואנו עושים הכל בשביל להיות שם בשבילה. אנו מבקרים אותה על בסיס יומי, עושים הכל כדי לשמח אותה ותמיד שם בשבילה – יום ולילה. כמו שסבתא תמיד שם בשבילנו, כמו שתמיד לימדה אותנו מהי החשיבות של משפחה, כך גם אנו נוהגים כלפיה ומאחלים לה בריאות, אריכות ימים, רוגע והמון שמחה.

הזוית האישית

סבתא מרגלית: אליך גיא היקר, היה לי נהדר לשבת ולשוחח איתך ולספר לך על חוויות העבר. מאחלת לך להיות תמיד שמח ומוקף במשפחה וחברים קרובים ואוהבים. שתגשים את שאיפותייך. שתגדל להיות מודל לחברות טובה, ערכים ונתינה. שכל מי שסביבך ידע תמיד להעריך אותך ולהבין שאתה אחד יחיד ומיוחד. ילד מדהים אהוב וחכם שלי. תמשיך את דרכנו ואת השושלת ותהווה גאווה לנו המשפחה.

גיא הנכד המתעד: ממני אליך, סבתא: סבתי מרגלית נתנאל מהווה מבחינתי את הסמל למשפחתיות ואהבה ללא תנאים. סבתי מאז ומתמיד הייתה שם בשבילי. סייעה, טיפלה, בישלה, פינקה, חיבקה ואירחה.