מאגר סיפורי מורשת

שמי כרמל, במגרת תכנית הקשר הרב דורי סבי ואני כותבים סיפור מחייו ומנציחים אותו במאגר המורשת.

סבי עלה לישראל בשנת 1948 יחד עם אמו כשהיה בן שלוש. אביו ואחיו עלו לארץ שנה קודם. אביו היה ציוני גדול ובפולין היה אחד ממפקדי בית"ר. אביו רצה מאוד לעלות ארצה, ולכן המשפחה התפצלה לשניים. בהזדמנות הראשונה עלו אביו ואחיו אך נעצרו על ידי הבריטים בקפריסין. הם הצליחו לעלות מאוחר יותר לישראל, ושנה מאוחר יותר עלתה אמו של סבי איתו לישראל על אחת האוניות הקטנות.

ילדות

ילדותו של סבי לאחר מכן הייתה מלאה בחוויות מצחיקות וטובות, עם הרבה חברים סביבו ובילויים בטבע. מאוד זכור לו שלא היו אטרקציות לילדים כמו שיש היום, ובטח לא היו משחקים כמו היום. את רוב המשחקים שהיו לו הכינו בעצמם. סבא למד בבית ספר "זכרון יוסף". הוא ניסה להתקבל לצופים, אך באותו זמן, בגלל שגם רקד ריקודים סלוניים, לא אפשרו לו לקחת חלק בפעולות והוא מצא את עצמו בחוץ.

סבא היה הצעיר מבין שני אחים. בגלל שעלה לארץ בגיל 3, רוב ילדותו למעשה הייתה בישראל. הוא למעשה לא זוכר טראומות מהשנים הראשונות לחייו. סבא היה ילד שמח ומאושר, אהב ללמוד ועשה הרבה שטויות בבית הספר. סבא היה מוקף בחברים, חלקם מלווים אותו עד היום מתקופות שונות בילדות, בנערות ובצבא.

אמי זוכרת סיפורים על גינה, לול ותרנגולות, שיטוטים ברחבי חיפה כאשר לא היו עוד מכוניות. סבא היה עושה צחוקים ומעשי קונדס, ונראה לי שזה אחר כך גרם לו להרבה צרות. סבא וסבתא הכירו למעשה דרך ההורים שהיו חברים עוד מפולין, אבל למעשה רק בגיל יותר מאוחר ממש יצא להם להכיר ומאז הם לא נפרדים.

שירות בצבא

סבא שירת בחיל האוויר והיה במילואים. הוא היה מבין אלו שהקימו את יחידת סילוק הפצצות – יחידה מיוחדת שתפקידה היה לסייע לחבלנים במשטרה לנטרל ולהכין פצצות. היחידה בזמנו הייתה מורכבת ממתנדבים בלבד ולימים הפכה ליחידת עילית שקשה להתקבל אליה – "יהלום". סבא מספר שבמסגרת המילואים עברו עליהם תקופות מתוחות ולחוצות, מלחמות בהן איבד הרבה מחבריו, ותקופות ארוכות שהיה מחוץ לבית כדי להגן על המולדת. התפקיד היה מעניין, מאתגר ובעל חשיבות עליונה. זה מאוד מרגש אותי לדעת שהוא לקח חלק בהרבה ממלחמות ישראל, הצליח להגן על המדינה ולצאת בשלום.

היכרות ונישואים

ההיכרות של סבא וסבתא שלי די משעשעת. זה מתחיל בסיפור שעובר "בירושה" שאימא שלו (סבתא רבתא שלי) ראתה את סבתא שלי ברחוב בגיל 8 או 9 והכריזה בפני כל הסובבים שזו הולכת להיות כלתה. יש שיגידו שהיא ראתה את הנולד, ויש שיגידו שעזרה ליצור אותו. למרות החברות בין ההורים של סבי וסבתי, הסיפור הרשמי הוא שהם הכירו בחתונה של בן הדוד שלו בירושלים. הם בילו הרבה יחד בדיסקוטקים ומסיבות עם החבר'ה, ולמעשה התחתנו בתאריך 16.1.1973 באולמי רון בקריית אליעזר חיפה, שהיום כבר לא קיים. הם נשואים באושר ודואגים שתמיד נהיה כולם ביחד.

קריירה מקצועית

אחרי הצבא, סבא עבד בחברה בשם "אלרוי" שיצרה מכשירים צבאיים. לאחר שאביו פרש מתפקיד מעריך בכיר במכס והקים חברה משפחתית של עמילות מכס ושילוח בינלאומי, סבא עזב את עבודתו והצטרף למשרד. עם השנים המשרד התרחב וגדל. היוזמות של סבי היו בינלאומיות, וככאלה הפך ייחודי – בין הראשונים שנכנסו לשוק ברית המועצות לשעבר, ייצג חברות תעופה בינלאומיות בארץ ויצר קשרים חזקים בתחום השילוח עד היום. היום גם דודי עובד בעסק המשפחתי, וזו גאווה שמדובר בדור שלישי לעסק.

הזוית האישית

כרמל: אני מאוד נהניתי להקשיב לסיפורי העלייה של סבא, על האהבה, המקצוע ובניית המשפחה. הסיפורים מאוד מעניינים וחשוב להעביר אותם הלאה, אחרת לא יהיה מי שיספר אם לא נעביר לדורות הבאים את סיפורנו. זה מה שלמדתי מהתכנית וזה מסר מאוד חשוב לדעתי. סבא שלי מאוד נהנה לספר את הסיפורים שלו והוא שמח שהיה לו חלק בתכנית וזכות להעביר את הסיפור שלו.