מאגר סיפורי מורשת

שמי מלכי ואני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתי חמדה ברדוגו. יחד אנו מתעדות סיפור מחייה של סבתי ומנציחות אותו במאגר המורשת של התכנית.

ילדות בצרפת

נולדתי בצרפת, בעיר מרסיי בשנת 1964. אני הרביעית במשפחתי. הוריי היקרים, דוד ודניז חביב ז"ל, היו ניצולי שואה. שמרנו מסורת ודת, ובלית ברירה למדתי בבית ספר של גויים. הלימודים היו לימודי חול: מתמטיקה, היסטוריה, גאוגרפיה, טבע, מדעים, ציור, מלאכת יד, התעמלות, ספרות ועוד. כל שבוע היינו צריכים ללמוד בעל פה טקסט מהספרות הצרפתית. היו לי חברים וחברות. שיחקנו בקלאס, תופסת, מחבואים וחבל. אהבתי מאוד ללמוד והייתי תלמידה מצטיינת. קיבלתי הרבה ספרי קריאה כפרס, ספרים שהייתי אוהבת לקרוא.

בשבת היינו הולכים לבית כנסת, ובימי ראשון, כשהיה חופש מבית הספר הממשלתי, הלכתי לתלמוד תורה. שם למדו ילדים יהודים איך להתפלל, לקרוא עברית, קצת חומש והלכה.

בחופשים הגדולים היינו נוסעים לים בקיץ ולהרים בחורף לעשות סקי. בבית שבכפר ביליתי המון שעות כפיות בלתי נשכחות יחד עם משפחתי. אבל תמיד בלב רצינו להגיע לארץ ישראל, ארץ הקודש המובטחת, ארץ שבה כל יהודי אמור להרגיש בבית.

העלייה לארץ ישראל

בשנת 1978, סוף סוף התגשם החלום. כשהייתי בת 14, עלינו אני ומשפחתי לארץ ישראל לירושלים בהתרגשות רבה. לפני זה ארזנו את כל החפצים שלנו בקרטונים ושלחנו אותם באנייה לארץ ישראל, ואנחנו הגענו במטוס.

נפרדנו מכל החברים, המשפחה המורחבת, הדודים ובני הדודים. הפרידה הייתה מרגשת, לא ידענו מתי נראה אותם שוב, ויש כאלו שבאמת לא ראיתי שוב.

ההתאקלמות בארץ

הגענו לירושלים למרכז קליטה. היה מחמם את הלב קבלת הפנים. שם היו עולים רבים מכל מיני מקומות בעולם, והחיים החדשים התחילו, עם אולפן ללימוד עברית וכו'.

התחלתי ללמוד בתיכון "בית חנה" בירושלים. שני המשפטים שהשתמשתי בהם הכי הרבה היו: "אני לא מבינה עברית" ו"לא הבנתי". כל מה שלמדתי עד אז היה לאין ואפס לעומת מה שהייתי צריכה כדי להבין את המורה והבנות. כל יום לפני השינה הייתי מתפללת לה', שיעשה לי נס שמחר אני אבין הכול בכיתה!

ההתאקלמות הייתה קשה לכולנו, אך במיוחד עבור אחי הקטן, שסבל רבות מלעג והתעללות מצד הילדים הישראלים. גם לאבי היה קשה מאוד למצוא עבודה ולפרנס את המשפחה כשהוא לא מדבר עברית. ובכל זאת, הכול היה כדאי לחיות בארץ ישראל בין יהודים שומרי מצוות.

הקמת המשפחה

את סבא הכרתי בשידוך והתחתנתי בשנת 1983 כשהייתי בת 19 ולמדתי אז בסמינר למורות. עברנו לגור במגדל העמק, ועבדתי כגננת בגן חב"ד, וסבא כמורה בכיתה א' בת"ת.

נולדו לנו 13 ילדים ב"ה. אימא של מלכי היא הרביעית, הבת הראשונה אחרי שלושה בנים. נסיכה שהביאה הרבה נחת, מחוננת, חרוצה ובעלת מידות טובות, שתהיה בריאה.

המלחמות שחוויתי

הייתי בארץ במלחמת לבנון הראשונה, במלחמת המפרץ, מלחמת לבנון השנייה ובמלחמה הנוכחית. הרבי מליובאוויטש אומר שארץ ישראל היא המקום הבטוח בעולם, ושעיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה עד אחרית שנה. שה' שומר עלינו, ושמשיח עומד להתגלות בקרוב ממש.

שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה!

ניפגש בגאולה, בבית המקדש.

הזוית האישית

הנכדה מלכי: תודה לך סבתא שפינית מזמנך לספר לי את סיפור חייך, היה מעניין מאוד. מאחלת לך הרבה בריאות ונחת מכול המשפחה.