מאגר סיפורי מורשת

שמי עומר, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתי, פרידה. יחד אנו מתעדים סיפור מחייה של סבתי ומנציחים אותו במאגר המורשת. וכך סיפרה לי סבתי:

"נולדתי בעיירה קטנה בפולין, במקום שלא היה בו מרשם מסודר לילדים שנולדו. פעם בכמה זמן היה מישהו מהעיירה נוסע לעיר המחוז ורושם את הילדים לפי מיטב זכרונו והבנתו.

הגעתי לישראל כשהייתי בת חמישה חודשים, והתחלנו את חיינו בארץ באוהל במחנה מעבר שנקרא שער עלייה. לאחר כחצי שנה עברנו לאוהל בבני ברק. ההורים שלי, אחותי ואני גרנו באוהל כשנתיים ואז עברנו למעברה לצריף. גרנו בצריף עוד כשנתיים, ולאחר מכן עברנו לדירה בת שני חדרים ומרפסת, גם היא בבני ברק.

כשעברנו לדירה, לא היו מובילים ולא משאית להובלה. המרחק לא היה גדול, ולכן העברנו את החפצים בעצמנו. אז לא היו כיריים כמו היום, ואת הבישול עשו על פתיליות שחיממו ומלאו בעזרת נפט. כשהעברתי את הפתיליה, הנפט נשפך עליי וקיבלתי כוויות בבטן.

גם לא היו מקררים עם חשמל כמו היום. את ארגז הקירור היו מקררים בעזרת בלוקים של קרח, שאותם הביא טנדר או סוס ועגלה שהגיעו למעברה. היינו יודעים שהקרח הגיע כשהיה מצלצל בפעמון ברחוב, ואז היינו הולכים וקונים כמות של קרח, כמו חצי בלוק או רבע בלוק. אין ספק, היו אלו זמנים שונים מהיום."

הזוית האישית

עומר הנכד המתעד: נהניתי לשבת עם סבתא ולשמוע ממנה את סיפור חייה. אני מאחל לסבתא עוד שנים טובות ובריאות.

סבתא פרידה עם מיקה