מאגר סיפורי מורשת

שמי יטי סטרולזון, נולדתי בפריז שבצרפת בשנת 1949. בגיל שנתיים, הגעתי לארצות הברית באונייה בשם "QUEEN MARY" וגדלתי בעיירה פיקסיל (Peekskill) שבמדינת ניו יורק. לאימא שלי קראו קלארה והיא הייתה תופרת, ולאבא שלי קראו ברל דב והוא עבד במפעל. הם הכירו מיד אחרי השואה.

תחביביי כללו קריאת ספרים, וכבר בגיל תשע קראתי את כל הספרים בספריית הילדים המקומית. בתור נערה, ניגנתי בכינור ובפסנתר ולמדתי בלט. הייתי מצטיינת בלימודים ולמדתי עברית אחר הצהרים. בנוסף, הייתי פעילה בתנועת נוער ציונית בשם "Young Judea" ("יהודה הצעיר").

למדתי באוניברסיטה בניו יורק וגם שנה אחת באוניברסיטה העברית בירושלים. סיימתי תואר ראשון בחינוך ותואר שני בחינוך מיוחד. לאחר האוניברסיטה, התקבלתי לעבודה כמורה לילדים חרשים באוניברסיטת גאלודט (Gallaudet) שם לימדתי ילדים קריאה וכתיבה בעזרת שפת הסימנים.

במהלך ערב התרמה עבור ישראל, הכרתי חייל ישראלי בשם אברהם, והוא הפך לבעלי ולסבא של זואי. תמיד חלמתי לעבור לישראל. התחתנו בניו יורק וגרנו במרילנד, שם נולדו ילדינו, בתיה רחל (אימא של זואי) ואריאל משה (דוד של זואי).

המשכתי ללמד ילדים חרשים במשך 35 שנה. כאשר הוריי התבגרו והזדקקו לעזרתי, יצאתי לפנסיה כדי לטפל בהם. הם עברו לגור קרוב אליי וטיפלתי בהם יום יום. אמא שלי חייתה עד גיל 99 ואבא שלי עד גיל 101. לאחר פטירתם, החלטתי להגשים את חלומי ולעבור לגור בישראל, ארץ הקודש. היום אני גרה בנתניה מול הים, ואני מאוד שמחה להיות קרובה לנכדים שלי.

הזוית האישית

זואי הנכדה המתעדת: גיליתי הרבה על על סבתא שלי ואני מאוד שמחה על כך.