מאגר סיפורי מורשת

שמי בארי, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי עם בארי, סבתי נורית פנקס ואני מתעדים סיפור משפחתי ומנציחים אותו במאגר המורשת.

הורי סבתי, נורית, נולדו במרוקו, הם חיו בתור יהודים מאמינים ושאפו כל חייהם לעלות לארץ הקודש. באותה עת הצרפתים שלטו במרוקו ודי רדפו את היהודים. במרוקו נולדו ארבעה ילדים: הבכור מרדכי, השנייה חנה, השלישי דוד והרביעית נורית. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1948, המוסד של אז אירגן עלייה של יהודים ממרוקו, ומשפחת סבתי, הורים וארבעה ילדים, עלו לארץ ועברו להתגורר בעכו.

מעט על סבתא נורית

סבתא נורית גדלה בבית דתי עם עוד ארבעה אחים ואחות אחת. הילדות של סבתי הייתה ילדות מאושרת. סבתי סיימה בית ספר יסודי ולמדה בתיכון עד י"ב. בסיום י"ב סבתי התקבלה לבית ספר לאחיות בבית חולים אסף הרופא, למדה והוסמכה כמיילדת. עם סיום הלימודים סבתא נורית התגייסה לצבא והייתה הקצינה הראשונה במשפחתה, והביאה גאווה וכבוד רב למשפחתה.

סבתא בילדותה

כאמור, סבתי נישאה בשנת 1972 לסבא ששון פנקס.

לסבים שלי יש שלושה ילדים: אמי רינת, דודתי אתי ודודי שי (ז'ן). דודתי אתי פנקס שירתה בצבא כקצינה ובסיום השירות נסעה לדרום אמריקה ונהרגה בפרו במהלך רפטינג. דבר זה פגע מאוד וממשיך לפגוע עד היום במשפחת פנקס.

סיפור בונוס על עוגה

בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל לפני שנה, סבתי לא הרגישה טוב אך בכל זאת התעקשה לאפות עוגת גבינה שאני אוהב. סבתא נורית, שדרך אגב היא בשלנית מעולה, ביקשה מסבא ששון לעזור לה בהכנת העוגה וכך הוא עשה. כאשר הבלילה הייתה מוכנה, סבתא הסבירה לסבא כיצד לאפות את העוגה בתנור. סבא הקשיב בקשב רב להוראות אך התבלבל בפרט קטן אחד. סבתא אמרה לו לאפות את העוגה כ-10 דקות על חום גבוה 170 מעלות ולאחר מכן להוריד לחום נמוך יותר – 150 מעלות למשך שעה. אך סבא ששון המוכשר (מינוח שלו) טעה והוריד ל-50 מעלות למשך שעה. אתם יכולים לתאר לעצמכם את "המקלחת" שסבא קיבל. סבא רץ לקנות מוצרים חדשים עבור עוגת גבינה חדשה, אך סבתא בכישרונה הצליחה "להציל" את העוגה בסוף.

הזוית האישית

בארי: נהניתי מאוד להיפגש עם סבא וסבתא ולשמוע מהם את סיפור חייהם.