מאגר סיפורי מורשת

סבא רון נולד ביוני 1946 בעיר ניו יורק להורים ליליאן וליאון קרוניש.

הוריו כבר גרו במיאמי ביץ' אך לא סמכו על הרופאים שם ולכן נסעו לניו יורק כדי שסבא רון יוולד שם. הוא גדל במיאמי ביץ', פלורידה ביחד עם אחיו ירדן ואחותו מקסין. בילדותו הוא היה ילד רגיל, אהב ספורט, במיוחד אהב את המשחק האמריקאי בשם בייסבול ועשיו קלפים של שחקני בייסבול. הוא גם אהב לשחק עם חבריו, אך היה שונה מחבריו בכך שהיה אוהב לקרוא וללמוד. הוא למד בבתי ספר ציבוריים בעיר וסיים בבית ספר תיכון של מיאמי ביץ' עם ציונים גבוהים. כשהיה בתיכון ניגן בקלרינט בלהקה צועדת שהופיעה בהפסקות של משחקי פוטבול אמריקאי שחלקם התקיימו בערב שבת וגרמו לו בעיה אישית – אם ללכת לבית הכנסת עם משפחתו או לצעוד ולנגן עם הלהקה.

סבא רון קורא תורה בבר מצווה שלו

בבר המצווה של סבא רון עם הוריו – יוני 1959 

הביקור בישראל והעלייה בהמשך….

בסיום התיכון הוריו לקחו אותו ואת אחותו לנסיעה מיוחדת דרך אירופה לישראל. הפליגו באוניית "Queen Mary" לאנגליה ומשם דרך רכבת לצרפת ואיטליה ואז טסו לישראל. כשהגיעו לארץ סבא רון בילה שישה שבועות כמתנדב בקיבוץ כפר מנחם של תנועת "השומר הצעיר". איך הוא הגיע לשם? לאביו היה חבר ילדות בשם  Julius Freeman שהתיישב בקיבוץ הזה בסוף שנות השלושים. שם הוא שינה את שמו ליהודה בן חורין. בקיץ זה, 1964 סבא רון היה אורח של משפחת בן חורין בקיבוץ. שם הוא עבד קשה גם בשדות וגם במטבח.

לאחר שחזר מטיולו בישראל עבר צפונה ללמוד באוניברסיטת "ברנדייס" באזור בוסטון. בשביל ילד מפלורידה (מקום חם) היה צריך להסתגל למזג אוויר קר במיוחד בחורף. בשנתו הראשונה באוניברסיטה קנה את מעיל החורף הראשון שלו. בלימודיו הוא התמקד בנושא פסיכולוגיה וחשב הרבה זמן שהוא רוצה להיות פסיכולוג. בנוסף הוא לקח הרבה קורסים בלימודי יהדות שהשפיעו עליו מאוד. באמצע לימודיו הוא החליט לבלות סמסטר אחד בישראל ולמזלו לאוניברסיטה הייתה תוכנית כזו בירושלים שהייתה כאילו מיועדת בשבילו. שם הוא למד עברית והיסטוריה יהודית מודרנית ותנ"ך ועוד נושאים רבים הקשורים לזהותו היהודית הציונית המתגבשת כבחור צעיר.

במסגרת תוכנית זו היו הרבה טיולים בארץ והם עזרו לו להתאהב בארץ ישראל. לאחר מכן חזר לשנה וחצי אחרונות באוניברסיטת "ברנדייס", שם בשנתו האחרונה פגש את אהובתו לחיים. הם נפגשו בקפיטריה של האוניברסיטה – היא אכלה כשר והוא עדיין לא אבל בכל זאת ישבו יחד באותו שולחן. שם הוא הציע לה לצאת לנשף בדירתה של אחת מידידותיו בקמפוס ולמזלו הסכימה. אחרי הדייט הראשון הוא אמר לה שהיא צריכה להפסיק לחפש בחורים אחרים והיא הסכימה גם לזה. ואחרי 55 שנה הם עדיין איתנו לספר לנו את סיפור ילדותם.

סבא רון וסבתא איימי ביום החתונה שלהם בניו יורק במרץ 1969 בבית 

בילדותו של סבא רון חגגו את חג פורים בבית הכנסת של אביו. היו קוראים חלק ממגילת אסתר ולא את כולה. החלק שאותו לא קראו היה החלק שבו אחרי הצלת היהודים הרגו הרבה מאנשי המקום. אנשי בית הכנסת התחפשו ובגיל 7 סבא רון התחפש לאבא שלו בתפקיד הרב והם התלבשו אותו הדבר. אפשר לראות זאת בתמונה שמתחת. אצלם, כשהיה ילד, פורים היה חג של שעתיים בערב בבית הכנסת (ולא שבוע כמו בארץ!).

סבא רון עם אביו בפורים 1953 – כאשר התחפש לרב כמו אבא שלו

לעומת פורים המשפחה של סבא רון אהבה יותר לחגוג את פסח. בליל הסדר הראשון חגגו עם הקהילה בבית הכנסת ובליל הסדר השני חגגו בבית. סבא רון אהב יותר את הסדר בבית עם המשפחה והחברים. בשנים האחרונות, הוספנו מנהג חדש בליל הסדר: הוספנו תפוז לקערת הסדר מפני שפעם לפני כעשרים שנה מישהו אמר שהסיכוי שאישה תקבל הסמכה להיות רבה דומה לסיכוי שיהיה תפוז בקערת הפסח מה שאומר שזה לעולם לא יקרה ומאז אנו שמים תפוז להזכיר לנו שיש רבות ביהדות כיום כגון דודה שלי שהיא רבה קונסרבטיבית בניו יורק.

ביוני 1979 סבא רון וסבתא איימי עלו עם שתי בנותיהם שיר בת הארבע ודליה בת השנה וחצי והגיעו ישר לירושלים. בהתחלה גרו בגבעה הצרפתית ושם נולדה הבת השלישית אריאלה אמה של איילת. אחרי שגרו שם מ-1979 שזה 17 שנה הם עברו לגור בתלפיות הישנה שכיום קרויה ארנונה והם גרים שם עד עכשיו.

מייסד הארגון "מועצה בין-דתית מתאמת בישראל"

כשסבא רון הגיע לארץ עבד בחינוך לא פורמלי בנושא יהדות וציונות עם תיכוניסטים ומוריהם. לאחר מכן ייסד ארגון בשם "מועצה בין-דתית מתאמת בישראל" והוא ניהל את הארגון במשך 24 שנים עד שיצא לפנסיה בשנת 2015. הארגון עסק בהבנה בין אנשים מדתות שונות בארץ: יהודים, נוצרים ומוסלמים – דרך קבוצות דו-שיח, סמינרים, כנסים ועוד מפעלים שונים.

כאשר יצא לפנסיה ישב בספריה במכון "וון-ליר" בירושלים ושם כתב ספר באנגלית על כל מה שלמד מעבודתו. סבא רון נתן לי את הספר כחפץ מהעבר ואני שומרת את הספר כדי לקרוא אותו כשאגדל. שם הספר הוא "The Other Peace Process" או בעברית "תהליך השלום האחר". הכוונה היא לא להסכמי שלום בין מדינות, אלא לשלום בין אזרחים מדתות שונות. (ספריו וכתביו של רון קרוניש – קישור לספרייה הלאומית)

"The Other Peace Process"

הזוית האישית

איילת: התעניינתי בסיפור חייו של סבא, אהבתי לעבוד איתו ביחד וללמד אותו דברים חדשים במחשב. למדתי המון דברים מדהימים ויפים שפעם לא ידעתי. אני מאחלת לסבא רון שימשיך ליצור שלום ולעניין אחרים בסיפור חייו כמו שאני התעניינתי והסתקרנתי מאוד.

סבא רון: נהנתי מאוד לספר את החלקים מסיפור חיי לאיילת ושמחתי שהיא התעניינה מאוד. גם למדתי ממנה איך לעשות מצגת טובה והתחלתי ללמוד איך להשתמש בקנבה. אהיה זקוק לעזרה בדברים האלו גם בהמשך.