מאגר סיפורי מורשת

שמי רוחה, נולדתי בעפולה בשנת 1944. יש לי שני אחים ואחיות. הוריי נולדו בפולין ובלטביה. שמי ניתן לי מכיוון שזה היה השם של סבתא רבתא.

אני זוכרת היטב כילדה בת 4 את מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור וכעת חרבות ברזל.

ילדותי הייתה ילדות יפה: שיחקנו מחניים, קלאס ועוד משחקים בחוץ. לא היו לנו טלפונים, הייתי בתנועת הנוער "הנוער העובד והלומד". במהלך שירותי הצבאי שירתי בפיקוד הצפון. התחתנתי בשנת 1965 בקזינו בבת גלים אשר בחיפה.

סבתא כפעוטה

כיום משפחתי הורחבה, יש לי חמש בנות ו-12 נכדים, כולם מתגוררים בתל עדשים. יש לי מגוון תחביבים: נגינה בסקסופון היא עיקרית בהם: בגיל 10 היה לי מורה שלימד אותי באופו פרטי ולאחר מכן, הצטרפתי לתזמורת של הפועל עפולה. בנוסף, אני מאוד אוהבת ללכת להצגות ולבלות עם משפחתי.

במלחמת העצמאות בשנת 1948, הייתי ילדה בת 4. אני זוכרת רעשי הפצצות על עפולה. היו לנו שוחות בחצר הבית, כאשר יצאנו מהשוחה אחרי רעד ההפצצה, ראינו הרבה חורים מנפילת פצצה. היה זה אירוע מפחיד מאוד. זה נגרם מהפצצה של צבא עיראק, הם ניסו לפרוץ לעיר עפולה. הייתה פעם שהם הגיעו עד זרעין, שם הם נבלמו ונסוגו חזרה לג'נין.

כבר אז הם עשו לא מעט צרות.

אבי נלחם בירושלים והגיע לעיר עם השיירות הפורצות. לא פגשתי את אבי אז במשך הרבה זמן, מכיוון שהיה במצור בעיר ירושלים. מעל חודש נמשך המצור על ירושלים. אבי נהג במשאית ולא יכל לחזור הביתה. אלו זכרונות קשים כילדה. אני מקווה שלנכדיי יהיו זכרונות טובים יותר.

הזוית האישית

סבתא רוחה: תכנית הקשר הרב דורי הייתה מעולה. אני מקווה שתמשיך ושאספיק להיות עם כל נכדיי בתכנית זו.

גיא הנכד המתעד: נהניתי מהגעתה של סבתא אל בית הספר במסגרת התכנית. הסיפורים היו מעניינים והתרגשתי שסבתא הגיעה לבית הספר.