מאגר סיפורי מורשת

סבא ישראל שקד מספר ליונתן על השושלת המשפחתית

שמי יונתן שקד, בחרתי להשתתף בתוכנית הקשר הרב דורי כדי להכיר את המשפחה שלי וללמוד על השושלת המשפחתית. בחרתי בסבא ישראל שקד שאני מאוד אוהב אותו ורוצה לשמוע על החיים שלו, על ההורים והסבים שלו.

שושלת המשפחה

נח מנדל  שרה מנדל             ישראל מידניק    חיה מידניק

משה מנדל                                קלרה מנדל

מלכה ברד

חיה פישר

ישראל שקד

ישראל שקד       דליה ברוך (שקד)

גיא שקד

גיל שקד

עדי שקד

גיא שקד             לי שקד (ולמווט)        גיל שקד       עדי חימי (שקד) עומר חימי

בר שקד                                                          עמית חימי

יונתן שקד                                                        נועה חימי

עומר שקד

אריאל שקד

סבא ישראל מספר על ההורים והסבים שלו

הסבים, הסבתות וההורים נולדו וגדלו בהרי הקרפטים ברומניה. לסבתא וסבא שלי מצד אמי קראו ישראל וחיה. אני לא הכרתי אותם מכיוון שהם נספו בשואה במלחמת העולם השנייה. אני קרוי על שם הסבא ואחותי קרויה על שם הסבתא.

לסבא וסבתא שלי מצד אבי קראו נוח ושרה. הסבא גם כן נספה בשואה במלחמת העולם השנייה, אך את סבתי הכרתי היטב. את רוב הילדות העברתי איתה וכאשר הורי עבדו אני הייתי אצלה יחד עם בני דודים נוספים. הסבתא חיה שנים ארוכות וזכיתי שתהיה נוכחת בחתונה שלי.

הורי הכירו עדיין ברומניה ונישאו בשנת 1943 ממש לפני תום המלחמה. כתוצאה מהפוגרומים שעברו החליטו לברוח מרומניה לישראל ועשו זאת דרך אוסטריה שם נולדה אחותי הגדולה. לאחר שהות של שנתיים עלו לישראל והתיישבו בעיר רעננה.

מאוחר יותר עלתה יתר המשפחה לארץ  והחליטה להתיישב בעיר צפת והורי עברו לשם – צפת זו העיר בה נולדתי.

הורי עבדו בעבודה פיזית לא פשוטה. אבי עבד במרבית שנותיו בחברת סולל בונה ואמי עבדה כשפית בבית מלון הרצליה בצפת. אמי ידעה לבשל ולאפות באופן מדהים וכל מאכליה היו טעימים באופן מיוחד.

גיא אביו של יונתן והדודים גיל ועדי זכו לטעום ממאכליה. אמי נפטרה בגיל צעיר יחסית, אך זכתה להיות בברית של הנין שלה.

ילדותי

נולדתי בעיר צפת בשנת 1955. גרנו בבית משותף עם כרי דשא ועצי פרי שמקיפים אותו. השכונה הייתה חברותית ביותר וכללה משחקים שונים כולל כדורגל, תופסת ומחבואים. המיוחד בה היה שבמרבית הפעילויות השתתפו גם ההורים וגם הילדים והיינו מסיימים בארוחת ערב משותפת לכולם בגינה במיוחד בימי האביב והקיץ.

צפת המוקפת ואדיות הביאה לכך שילדותינו עברה בטיולי שטח, שחיה בוואדי עמוד והמון פיקניקים המשולבים בניגוני גיטרה ואקורדיון. העיר הקטנה הביאה להיכרות רחבה ואינטימית של כל האנשים עם מרכז מפגש אחד במרכז העיר. נולדתי בצפת לפני 68 שנים, לקלרה ומשה שהם בעצם סבא רבא וסבתא רבתא שלך יונתן.

הורי הגיעו לארץ בשנת 1948 – שנת הקמת המדינה וזאת לאחר שעברו תקופה לא פשוטה של מלחמת העולם השנייה ושואה שבה נהרגו הוריהם.

יונתן מאוד התעניין איך זה לגדול בבית של אחרי השואה. הסברתי לו שהטראומה אינה מדוברת לרוב, אבל היא מאוד נוכחת. מדובר בהורים שעלו לארץ עם שפה לא מוכרת והחלו לבנות כאן חיים חדשים. הם לרוב לא דיברו ולא סיפרו, אבל למרות ההדחקה הם מידי פעם, בהזדמנויות שונות, סיפרו על הקשיים והחוויות שעברו.

גדלתי בבית עם שתי אחיות מלכה וחיה המבוגרות ממני בשבע וחמש שנים בהתאמה ואחת מהן עדיין מתגוררת בצפת.

                                       בתמונה: אבא משה, אימא קלרה, אני בבר מצווה וסבתא שלי צביה מצד אבא

בתיכון למדתי בבית ספר עיוני שהיה בעצם בית ספר פתוח. הדרישה הייתה להגיע בזמן לבית הספר ולא לצאת ממנו עד לתום הלימודים. אולם, במהלך הלימודים כל תלמיד בחר האם ברצונו להשתתף בשיעור או לבצע פעילויות אחרות. בבית הספר הופעלו פינות כדורסל, כדורגל, התעמלות קרקע, מוזיקה לשמיעה ומוזיקה לנגינה. בכל פינה כזו היה מורה מקצועי שהדריך והפעיל. ההסכם היה שכניסה לכיתה מחייבת הקשבה ושקט מוחלט, אך יש לך את החופש לצאת מהשיעור בכל רגע ולהצטרף לאחת ממסגרות הפעילות. התוכנית הצליחה מאוד וכל תלמידי בית הספר עברו בהצלחה גדולה את בחינות הבגרות שהיו נהוגות בתקופה זו.

יונתן התפעל מאוד מהשיטה ושאל בתמימות מלווה בקנאה: "מה באמצע שיעור אתה יכול לקום ולצאת"? התשובה כמובן חיובית.

השירות הצבאי

התגייסתי ליחידה מובחרת של חיל הצנחנים בשנת 1973. שלושה חודשים לפני פרוץ מלחמת יום כיפור השירות היה מעניין מאוד וכלל התמחות בתחומים רבים בעיקר חבלה, סנפלינג, קרב מגע, ירי באקדח ובכלי ירייה נוספים. תקופת ההכשרה הייתה של 17 חודשים שבסיומה השתתפתי במספר רב של פשיטות בסוריה ובלבנון חלקם – פשיטות מאד ידועות. במסגרת השירות הצבאי ביצענו מסעות ארוכים במיוחד שהארוך ביניהם היה 120 קילומטר.

 פעם צנחן – תמיד צנחן!!!

השירות הצבאי היה עבורי חוויה אדירה ובה למדתי על תפקוד במצבים מסובכים ומורכבים ואיך להתמודד עם אתגרים בחיים.

יונתן שואל את סבא ישראל…

ספר לי על הפגישה עם סבתא דליה:

"כשהייתי בצבא הזמין אותי חבר מחיפה לארוחת צהרים. בארוחה השתתפו חברה שלו ודליה שהייתה אז בכיתה יב' זו הייתה פגישה ראשונה שלא התפתחה. לאחר שנתיים נפגשתי עם דליה בשיעור הראשון שלנו באוניברסיטה בירושלים. ידענו שאנו מכירים ועד שהמרצה הגיע העברנו חוויות והסתבר שדליה שירתה ממש לידי ולא נפגשנו. מרגע זה הפכנו לחברים טובים, למדנו יחד, אכלנו יחד בילינו יחד ואהבנו מאוד אחד את השני. אחרי שנה התחתנו והמשכנו ללמוד באוניברסיטה כזוג נשוי".

האם אתה זוכר חברים מבית ספר יסודי או מהתיכון?

"היו לי חברים וחברות מאוד טובים ביסודי והמשכנו ברובינו לתיכון ביחד. היינו חברים כל כך טובים ששמונה מאיתנו התגייסנו לצנחנים ועוד שניים היו איתי ביחידה עשינו המון מסיבות, טיולים בוואדיות ובילויים שונים".

ספר לי על העבודה שלך:

"עם סיום הלימודים לתואר שני עבדתי ככלכלן בחברות שונות העברתי הרצאות באוניברסיטה בנושאי כלכלה. כתבתי ספרי לימוד בכלכלה שנמכרו בכל החנויות האוניברסיטאיות. הקמתי חברה לייעוץ כלכלי ולפתרונות מימון עבור חברות. עבדתי בחברה עם אביך ועם גיל הדוד שלך. לפני שמונה שנים רכשנו חברות  שונות וכולנו עוסקים בניהול שלהם. אתה ביקרת בחלק מהם ואפילו עזרת בעבודה בהן יחד עם עומר אחותך.

סבא ויונתן תמיד צוחקים יחד 

מה רצית לעשות שתהיה גדול?

"האמת היא שלא חשבתי על זה. ידעתי שאני רוצה ללמוד באוניברסיטה, אבל הילדות הייתה מעניינת כל כך שלא הקדשתי זמן לשאלה הזו".

ספר לי על הרגע שאבא שלי נולד:

"הלידה של אבא שלך הייתה מאוד ארוכה וקשה. גיא הוא בנינו הבכור, הוא נולד בבית חולים כרמל שבחיפה. הכנו לגיא חדר יפה גדול וחדר צעצועים. היה ילד חייכן ומתוק, זריז מאוד בהתפתחות שלו לכל גן שהגיע צוות הגננות והילדים התאהבו בו מיד וקראו לו איש קטן גדול או הנסיך".

איזה משחקים שיחקת בילדות?

שיחקתי שלוש מקלות, חמש אבנים, כדורגל ומשחקי קופסה ועוד….

האם היו מאכלים שממש אהבת?

חומוס, כבד קצוץ המבורגר סטייק ופלפל ועוד….

משפחת שקד, ישראל, דליה, גיא בן 16, גיל בן 13, עדי בת 7

                                                                                           המשפחה שלנו 2024 

סבא ישראל ממשיך לספר:

"דליה ואני הורים לשלושה ילדים גיא, גיל ועדי. יש לנו מהם שישה נכדים בר, יונתן, עומר, אריאל, עמית ונועה ואמן לעוד נכדים ונכדות!

לאחר החתונה וגמר הלימודים בירושלים עברנו להתגורר בחיפה למשך חמש שנים ואחר כך עברנו לגור ברעננה בה אנו מתגוררים עד היום. בימים אלו אנחנו ממשיכים לנהל מפעלים שאתה מכיר היטב וממשיכים לעבוד ביחד עם אבא שלך ועם גיל הדוד שלך. דליה ממשיכה לעבוד כרכזת מחוז מרכז בתוכנית "הקשר הרב דורי" ועוזרת גם לנו בתוכנית הנהדרת הזו.

הזוית האישית

הנכד יונתן: נהנתי מאוד לשמוע מסבא ישראל, שאני מאוד אוהב על חוויות הילדות, בגרות וצבא שלו. כמובן, אהבתי להיות איתו הרבה שעות ביחד, בה בילינו בבית הספר בבית ובמסעדה שאני בחרתי. סבא, הייתה לי חוויה נהדרת להיות איתך בתוכנית למדתי הרבה דברים חדשים.

סבא ישראל: התכנית חשובה לכל סבא וסבתא, להעביר את סיפור חייהם לנכדים. יונתן שלי זכה לשמוע ממקור ראשון על כל העבר שלנו, שלי ושל אבא שלו כולל הקשיים והחויות החיוביות. נהניתי להיות שעות ארוכות ומהנות עם יונתן המיוחד. כמו כן אהבתי את מקצועיות הצוות, האיכפתיות והאישיות של המורים המלווים. חייב לציין, שדליה שקד, אישתי וסבתא של יונתן, הינה רכזת מחוז מרכז המלווה לתכנית. תודה על הזכות להיות חלק מתוכנית כה חשובה גם בפן האישי וגם בפן החינוכי הבית ספרי.

תודה רבה יונתן שהזמנת אותי להשתתף בתוכנית איתך, התוכנית אפשרה לנו להיפגש לבד רק שנינו ולבלות ביחד, ללמוד אחד על השני. התרגשתי מאוד לספר לך על ההורים האהובים שלי, על הסבתא שגדלתי איתה ועל הסבים והסבתות שגם אני לא הכרתי. להיות איתך זו חוויה מיוחדת במינה ויצרנו עוד זווית של קשר בינינו.

אוהב אותך מאוד.