מאגר סיפורי מורשת

שמי אילנה מורד, נולדתי בשנת 1953 בעיר יפו שבארץ ישראל. כילדה קטנה היו לי המון תחביבים: אהבתי מאוד לשחק בחוץ במשחקים כמו תופסת, מחבואים, 'אימא אימא מה השעה', דג מלוח, חמש אבנים, חבל. אבא שלי היה קונה לי גם משחקי קופסא כמו סולמות ונחשים ועוד. תחביב נוסף שהיה לי הוא קריאה; אהבתי מאוד לקרוא ספרי ילדים כמו קופיקו, צ'יפופו, תוכי דקס, החמישייה הסודית והשמינייה הסודית. בנוסף, אהבתי מאוד ספורט ומשחקי כדור שונים. הייתי ילדה עצמאית וחזקה.

יש לי המון זיכרונות ילדות, אבל אחד הזיכרונות האהובים והיפים ביותר הוא הטיפוס על עצי תות גדולים ואדומים עד למעלה וקטיף התותים. היינו גם הולכים לטייל בשדות הגדולים לקטוף פרחים וכלניות. היינו "ילדי חופש". בזמננו הפנוי אבא שלי נהג לקחת אותנו לים, והיינו הולכים לבתי קפה בערבים כשהייתי ילדה קטנה.

כשהייתי ילדה, הדבר שרציתי יותר מכל דבר אחר היה שבעתיד אהיה אימא למשפחה גדולה. בצעירותי עבדתי אצל עורך דין והייתי הולכת איתו לבתי משפט ולראשי המחברות. זה היה מעניין מאוד. הכרתי את בעלי כשעבדתי במפעל של איפור, ובבניין למטה הייתה נגריה שהוא עבד בה וכך הכרנו. יש לנו הרבה זיכרונות משותפים: התחתנו, הבאנו ילדים, טיילנו המון ביחד, היינו עושים קידוש בשישי ועוד.

העולם היה שונה כשהייתי ילדה בכל המובנים האפשריים: בצורת הלבוש, בצורת ההתנהגות, המשחקים ששיחקנו. לא היו טלפונים וכל מה שהיינו עושים כל היום זה ללכת לתנועות נוער, היינו משחקים בחוץ והחיים שלנו היו צנועים מאוד. הקניות שהיינו צריכים לעשות היו מתרחשות פעם ביום אז היינו צריכים לקנות אוכל רק לאותו היום כי היה רק מקרר קטן, והסתפקנו במועט. היינו שמחים מכל דבר קטן. הייתה לי ילדות מאוד יפה ומאושרת.

בצעירותי התרחשו כמה וכמה מלחמות. הראשונה הייתה מלחמת ששת הימים שהתרחשה בשנת 1967. גרתי בקיבוץ והזיכרונות שלי משם הם שהיינו ממלאים שקים גדולים וכבדים של חול כדי לשים מסביב לתעלות שחפרו. והיו המון אזעקות.

יש לי כלים מיוחדים שאימא שלי ואבא שלי השתמשו בהם בקיבוץ, והם נשארו אצלי ואני אעביר אותם הלאה במשפחה. כשהייתי בקיבוץ השתייכתי לתנועת הנוער השומר הצעיר. היינו עושים אש לילה, פעולות, יצאנו למסעות של כמה ימים שנקראו "מים לים" ואומגות. יש לי זכרונות מאוד טובים מהתקופה.

הזוית האישית

דניאל הנכדה המתעדת: נהניתי מאוד לראיין את סבתא שלי ולשמוע על סיפורים מן המעברה, למדתי על סבתי ומשפחתי המון דברים חדשים. זאת הייתה חוויה מאוד מעצימה.