מאגר סיפורי מורשת

שמי נטע, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתי, דולי מור. יחד אנו מתעדות סיפור מחייה של סבתי ומנציחות אותו במאגר המורשת.

הילדות שלי בתל אביב

קוראים לי דולי מור ואני סבתא של נטע. נולדתי בשנת 1955. סבא שלי מצד אמי עלה לארץ מפולין לעיר צפת, בה הקים בית כנסת שקיים שם עד היום. לאחר מכן עבר לעיר טבריה והכיר שם את סבתא שלי. הם התחתנו וילדו שלושה ילדים, ויש להם שמונה נכדים, אחת מהן היא אמי שהייתה לה גם אחות תאומה. גדלתי בצפון תל אביב עם אבי ואמי עד גיל שמונה. בגיל שמונה הוריי התגרשו ואמי התחתנה עם אבי החורג, שלמה. למדתי בבית הספר היסודי "ידלין", שם היו לי הרבה חברים, ושנותיי בלימודים עברו בנעימים. בכל יום היינו מחכים שיסתיים בית הספר כדי ללכת לשחק עד רדת החשיכה. נהגנו לשחק קלאס, קפיצה בחבל, גומי ומחבואים. היו לי אז שתי חברות טובות שעם אחת מהן אני בקשר עד היום.

השירות הצבאי

בגיל 18 התגייסתי לצבא וכמובן שהתרגשתי מאוד. כשהגעתי לבסיס קליטה ביום הראשון קיבלתי מדים בתיק גדול שנקרא קיטבג, ומיד אחרי התחיל חודש של טירונות. בטירונות למדנו איך להשתמש בנשק ושמירה על בסיסים. כשהטירונות הסתיימה שירתתי בבסיס במרכז הארץ שעוסק בגיוס חיילי מילואים.

החיים המקצועיים

לאחר שחרורי מהצבא עבדתי בבנק במחלקת הלוואות ואשראי. לאחר ארבע שנים בבנק התקבלתי לעבוד כפקידה בחברה ציבורית לבנייה. במסגרת תפקידי קבעתי פגישות, רשמתי פרוטוקולים ועוד. ב-1980 ילדתי את בתי הראשונה וב-1984 ילדתי את בני השני.

לאחר מכן חזרתי לעבודה וכעבור חמש שנים מתחילת עבודתי, קודמתי לתפקיד מנהלת חשבונות ומבקרת מבני ציבור. בתפקיד זה, מעבר לאחריותי על תשלומים לקבלנים, הייתי בעיקר עורכת ביקורות במבנים של החברה שאוכלסו על ידי עולים חדשים, בודקת מה דורש תיקון ושיפור. עבדתי בחברה שלושים וחמש שנים עד פרישתי לפנסיה לפני תשע שנים. בשנה הראשונה אחרי הפרישה עבדתי בחצי משרה בחברה שנתנה שירות למעליות בניינים. כעבור שנה עזבתי את החברה כי העבודה לא אתגרה ולא עניינה אותי.

תחומי העניין שלי בפנסיה

פרשתי לפני תשע שנים. עכשיו אני גרה בראשון לציון, יש לי שני ילדים וחמישה נכדים. אני בפנסיה ומתעסקת בדברים שאני אוהבת. אני מתנדבת בביטוח לאומי, מטיילת בארץ ובעולם עם משפחתי, נפגשת עם חברות ילדות וחברות שהכרתי במהלך השנים. אני מבלה הרבה עם משפחתי בארוחות משפחתיות ונהנית מהחיים.

הזוית האישית

סבתא דולי: התרגשתי שנכדתי רצתה לעשות את הסיפור עליי. היה לי נעים שהנכדה שלי מתעניינת בעבר שלי והיה כיף לבלות איתה. סיפרתי לה הרבה סיפורים ישנים שלי, שבדרך כלל לא שומעים כל יום. היה לנו כיף לחוות את החוויה ביחד ולהיזכר בזכרונות מהילדות שלי. היה לי גם נחמד לבלות איתה לבד בלי שאר הנכדים.

נטע הנכדה המתעדת: היה לי כיף לשמוע סיפורים של סבתא, להקשיב וללמוד. נהניתי לכתוב עם סבתא את הסיפור מהעבודה המשותפת. גיליתי הרבה דברים שלא ידעתי לפני על סבתא ושמעתי על חוויות משפחתיות שהיו לה.