מאגר סיפורי מורשת

שמי יואב, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בה אני משתתף השנה אני מתעד סיפור מחייה של סבתי, רותי אזולאי, ומנציח אותו במאגר המורשת של התכנית.

סבתא רותי נולדה בגרמניה בעיר קלן (Köln) ב-17 לאוגוסט 1933, מספר חודשים לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון. שמה לפני הנישואים היה רות ('rutschen' בילדותה) ברשינסקי. בילדותה רות לא הלכה לגן ולא לבית הספר בעקבות ההגבלות שהוטלו על יהודים בגרמניה הנאצית. אביה, מקס, היה הבעלים של חנות עורות וצורכי סנדלרות, ואמה, מרים, עזרה לו. מקס היה יליד פולין (נולד בשנת 1901), ובנערותו נשלח לעבודות כפייה בבית חרושת לנעליים בגרמניה. לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, החל לעבוד כשוליה בחנות נעליים בעיר קלן. מאוחר יותר קנה את החנות והפך אותה לעסק מצליח. מרים, ילידת גרמניה (נולדה בשנת 1904), גדלה בעיר Wanne-Eickel ליד גבול הולנד, ועברה עם משפחתה לעיר Essen שם סיימה בית ספר לעבודות יד.

לימים התקבל בחנות נער גרמני בן 15 שמו היה הנדריקס, והחל לשמש כשוליה והתחבר למשפחת ברשינסקי. היה ידידם של רות ואחיה יצחק בצעירותם. עם עליית היטלר לשלטון הצטרף הנדריקס לנוער ההיטלראי (היטלר-יוגנט). מרים ואחיה זוכרים את הנדריקס צועד ברחוב מגוריהם בקלן יחד עם פלוגתו מהנוער ההיטלראי. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה היה הנדריקס אחד המועמדים לרכישת החנות של מקס.

ביתה של סבתא ברחוב Wilhelm נהרס בהפגזה של הצבא הבריטי ונבנה מחדש בצורתו הקודמת. לימים בקרו בבית סבתא ונכדה נמרוד בהזמנת עיריית קלן.

עלייה לארץ

ב-25 לספטמבר 1938 (כחודש לפני אירועי 'ליל הבדולח'), סבתא עלתה לפלסטינה והגיעה עם משפחתה לעיר הנמל חיפה. גם לפני שעלתה, סבתא כבר ביקרה בארץ עם משפחתה בשנת 1935. במהלך הביקור אביה אף הביא את ארון הקבורה של סבא רבא רבא שלי לקבורה בישראל. כשהגיעו בשנת 1938, סבתא ומשפחתה גרו מספר חודשים עם קרוביה של מרים שהיו כבר בארץ משנת 1935.

בית ספר ולימודים

סבתא התחילה ללמוד בבית הספר עממי א בחיפה שהיה קרוב לחנות של אביה. ביום הראשון ללימודים סבתא שלי הייתה לבושה בבגדים חדשים וילקוט מעור שהיה שונה ממה שהיה לשאר הילדים. סבתא לא ידעה עברית בכלל ולא הבינה מה המורה אמרה. הילדים צחקו עליה, התגרו בה והעליבו אותה. בסוף היום, אמא שלה באה לבית הספר לקחת אותה ולמחרת היא לא רצתה ללכת יותר לבית הספר.

בחופשת הפסח של אותה השנה, סבתא חלתה בצהבת ונעדרה מהלימודים לזמן רב. בשנת הלימודים השנייה הועברה סבתא לבית הספר הריאלי בחיפה ושם המנהל עמנואל יפה לקח אותה תחת חסותו ועזר לה מאוד בלימודים וגם בהשתלבות בחברה. שנתיים לאחר מכן אחיה החל ללמוד בריאלי גם הוא.

תקופת הנוער

סבתא סיימה את הלימודים בבית בירם על הכרמל והייתה במגמה הביולוגית. במשך כל שנות לימודיה בבית הספר סבתא הייתה פעילה בצופים. סבתא השתתפה בכל הפעילויות של הצופים לפני תקופת קום המדינה. במסגרת פעילות הצופים סבתא עזרה לעולים חדשים והשתתפה בפעילות חלוצית בקיבוץ עין זיתים שנמצא ליד צפת.

תקופת הצבא

עם סיום הלימודים, צופי המחזור שלה התגייסו כולם לחיל הנח"ל ויצאו להכשרה בקיבוץ נאות מרדכי. סבתא נשלחה לשרת בקורס חובשים והוצבה בבסיס תל השומר. היא התמנתה לאחראית על מרפאת הגדוד בתל חי עד סוף השירות.

לאחר השירות

לאחר השירות, סבתא עבדה שנה בבית מרקחת בחיפה, שם פגשה את בעלה לעתיד, יצחק אזולאי, בנו של יעקב אזולאי שהיה שופט בבית המשפט המחוזי בחיפה. השניים התחתנו שנה לאחר מכן. לאחר החתונה טיילו באירופה במשך מספר חודשים. בסוף השנה ניגשה לבחינות לתואר בביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים אך מסיבות שונות לא התגשמה התכנית. סבתא עבדה בבנק לאומי במשך 7 שנים. היא פרשה בעקבות תאונת דרכים בה נהרג אביה. בנה הבכור (אבא שלי) היה בן שנתיים וחודש באותו הזמן. שלוש שנים לאחר מכן נולד רענן, דוד שלי. לאחר מלחמת יום הכיפורים, החלה סבתא לעבוד כמזכירה רפואית בבית החולים רמב"ם שם עבדה 23 שנים עד יציאה לפנסיה.

תחביב – נסיעות לחו"ל

בזמנם הפנוי, סבתא וסבא אהבו לנסוע לחוץ לארץ. הם ביקרו במדינות רבות גם למטרות טיולים וגם למטרות עסקים. בין המדינות אליהן נסעו: צרפת, ספרד, אנגליה, יפן, אמריקה, טורקיה, תאילנד, קניה, יוון, קפריסין ואפילו לגרמניה, סבתא חזרה כתיירת בעיר הולדתה קלן. טיולים היו הדבר האהוב על סבא יצחק וסבתא שצילמו הרבה תמונות מהמדינות הרבות בהן ביקרו.

חפץ מיוחד

לסבתא רבתא שלי, מרים, היה תחביב איסוף בולים ומטבעות מיוחדים. היא הביאה איתה לארץ ישראל תכשיטים ומטבעות זהב גרמנים עתיקים. לצערנו הרב מעט מאוד נשאר מהאוסף המיוחד. לביתה של מרים פרצו גנבים שלקחו את רוב המטבעות והתכשיטים, אך לא את כולם. נותרו לסבתא עוד ארבעה מטבעות זהב עתיקים מסוף המאה ה-19 אותם הביאה סבתא לנכדים.

יציאה לגמלאות

סבתא מאוד שמחה לצאת לגמלאות ולטפל בנכדה הראשון מבנה עמיר, נמרוד. כל קיץ נמרוד היה מגיע מתל אביב לחיפה וישן אצל סבא וסבתא בחיפה. בשנת 2006 לאחר שיצחק נפטר, עברה סבתא לגור בעיר תל אביב, בשכונת רמת אביב. סבתא מאוד אהבה לטפל בנכדותיה הקטנות מאיה וליהי, בנותיו של בנה רענן. בשנת 2007 אני נולדתי וסבתא עברה לדיור מוגן בשכונת המשתלה. אחותי נולדה בשנת 2009. בעוד חודשיים סבתא תחגוג 91. בשביל סבתא, הנכדים הם התחביב האהוב עליה.

הזוית האישית

יואב הנכד המתעד: מאוד נהניתי להכין את העבודה עם סבתא. גיליתי הרבה דברים חדשים על החיים המוקדמים שלה.