מאגר סיפורי מורשת

שמי הילה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתי, מרים כתב. יחד אנו מתעדות סיפור מחייה של סבתא ומנציחות אותו במאגר המורשת של התכנית.

בשנת 1947 נולדה סבתי מרים בעיר בגדד שבעיראק. היא האחות האמצעית מבין חמישה אחים. באותה תקופה, אביה של סבתא מרים היה בעל חנות בגדים בבגדד, בעוד אמה הייתה עקרת בית. המצב הכלכלי בביתה של סבתא מרים היה די טוב, בדומה למשפחות יהודיות רבות שחיו בעיראק ועסקו במסחר.

גילויי האנטישמיות התעצמו ברחבי מדינות העולם וגם בעיראק. האוכלוסייה היהודית החלה להרגיש מאוימת יותר ויותר על ידי השלטונות, במיוחד בעיראק. תושבים ערבים בבגדד הראו את קנאתם כלפי הקהילה היהודית בשל הצלחתם במסחר, מה שהוביל להתנכלות כלפי יהודים.

בשנת 1954 קיבלו הוריה של סבתא מרים את ההחלטה לעלות ארצה בסיוע הסוכנות היהודית, שהקלה על מסעם מבגדד לישראל. ההחלטה לעלות לארץ עוררה רגשות מעורבים במשפחתה של סבתא מרים. מצד אחד, הוקל להם להימלט מהאיומים בעיראק, אך מצד שני, הקליטה וההסתגלות לחיים בישראל התגלתה כמאתגרת כשהם עברו ממצב כלכלי נוח למצב של צמצום כלכלי משמעותי.

עם הגעתם לארץ, הועברה משפחתה של סבתא למעברת "כפר ענא" שהייתה באור יהודה, שם התגוררו לצד משפחות עולי עיראק נוספות. הם התגוררו בדיור זמני וקיבלו תמיכה כספית מהמדינה. למרות הקשיים, סבתא מרים, שהייתה ילדה באותה תקופה, ראתה בתקופה זאת שלב של הסתגלות יחד עם ילדים נוספים בני גילה. עם הזמן, משפחתה של סבתא מרים התאקלמה והסתגלה לסביבתם החדשה, ואביה מצא תעסוקה ומקור פרנסה.

לאחר תקופת ההסתגלות, הועברה המשפחה לדיור קבע באור יהודה. סבתא למדה בבית הספר היסודי "עמרם גאון" ולאחר מכן בתיכון "פרקאוף" באור יהודה, שם למדה את מקצוע התפירה. לאחר שסיימה את התיכון, משפחתה השמרנית לא הסכימה לסבתי להתגייס לשירות צבאי, אז היא החלה לעבוד במתפרת "לנה" שהייתה בעיר.

בשנת 1970 נישאה סבתא מרים לסבי שעבד כפועל בניין. לאחר כשנה, הקימו סבתי וסבי בית באור יהודה. בנם הבכור, ארז, נולד, ואחריו עוד שלושה ילדים. בשנת 1977 המשפחה עברה לחולון ושם התווספו למשפחה שתי בנות. בשנת 1983 הם חזרו לאור יהודה, אל בית אשר סבא בנה בעצמו.

סיפור חייה של סבתא כולל רגעים מאתגרים ומשמחים כאחד. היא מביעה תודה על הזכות להגיע לארץ ישראל ולהקים בה בית.

הזוית האישית

הילה הנכדה המתעדת: נהניתי לערוך את סיפור התיעוד הזה, היה לי מעניין ואהבתי לשמוע ולגלות סיפורים מן העבר שלא ידעתי עליהם. מאוד התעניינתי בסיפורים ששמעתי. אני רוצה לסכם ולהגיד, כפי שציטטתי מסבתא שלי, שגם בתקופות של קושי ומשבר יש תמיד להיאחז בתקווה ולשמור על אופטימיות, ולראות את הדברים החיוביים. אני מאחלת לסבתא שלי בריאות, אריכות ימים ושתרגיש תמיד גאווה גדולה שהיא הקימה משפחה גדולה ומוצלחת. סבתא מאחלת לי שאתמיד בלימודיי ושאשאף להתקדם ולהצליח ולא פחות חשוב – שאהיה תמיד מאושרת ומוקפת במשפחה וחברים.