מאגר סיפורי מורשת

כידוע לך שמי מירים פלד ולפני נישואי שמי היה מירים וייס. תאריך הלידה שלי הוא 07.02.1957.

אמי סיפרה שנולדתי בחודש השמיני של ההריון, בחורף קר ומושלג מאוד והיא ממש שמרה עלי בצמר גפן. עליתי לארץ בגיל שבע מהעיר גלץ שברומניה. גם הורי ילדי רומניה. בילדותי ביליתי ימים רבים בחצר של הסבא והסבתא שלי.

מסיפורי אמי, בהיותה בגיל הנעורים היא חוותה את השואה, היא זוכרת את מראות החיילים הגרמנים שהוצבו בעיר גלץ ובעיקר זוכרת את ציעדתם ברחובות העיר כאשר הם, המשפחה, הייתה סגורה בתוך בית חשוך עם חלונות מוגפים. הורגשה האנטישמיות ויחד עם זאת היו גם שכנים שבאו לעזרה.

במרץ, 1964 עליתי עם אמי לארץ, בהיותי בגיל שבע, כאשר הסבים היו כבר בארץ וכן דודי ודודתי, שדרכם הגענו ל"מעברה" בקריית אתא. חוויות הזכורות לי במעברה אלו הטיולים עם חברותיי בין עצי הרימון שבחצרות והקוצים הגבוהים ומדי פעם מפגש עם חברות מבית הספר אחר הצהריים. בכיתה ג' עברנו לגור בבני ברק שם החלו חיי חברה חדשים בעיר, ובעצם עד גיל תיכון חיי התנהלו בבני ברק ורמת גן.

בגיל תיכון עברתי לקיבוץ שדות ים בגפי, כילדת חוץ. זו הייתה תקופה מצד אחד מאתגרת היות וילדי הקיבוץ היו חברה מאוד סגורה שהתקשתה לקבל את השונה מהם. מצד שני, לאחר תקופת קליטה מאתגרת הגיעה תקופה נהדרת שהתאפיינה במסיבות חברה והחברות הראשונה, פעילויות מיוחדות לגיל הזה כמו עבודה בחממות, עבודה בפרדס, פרויקטיים כמו אירגוני "שבוע פורים", ולימודים בבית ספר פתוח במעגן מיכאל. בית ספר שאנחנו היינו המחזור השני שלו והתאפיין בזה שהתלמיד בוחר את מערכת הלימודים שלו והחובה היחידה היא לעמוד בה באחריות.

לקחתי חלק בתנועת "הנוער העובד" ובמסגרת זאת מעבר לפעולות חווינו טיולים מרשימים ומפגשים מלמדים לנושאים הקשורים בציונות, פוליטיקה, וארץ ישראל.

בתום שנות התיכון, התקבלתי לבית ספר לאחיות בבית חולים השרון שבפתח תקווה. בתום שלוש שנים של לימודים התגייסתי בדרגת קצינה ושירתי בצבא כאחות ממלאת מקום האחראי בבית חולים הממשלתי, דונולו שביפו (בית החולים הנ"ל כבר לא קיים היום).

בחיי הבוגרים נישאתי לאיש צבא קבע, שמו יצחק, ולנו שלושה ילדים שני בנים ובת ואחד עשר נכדים. הכרותינו החלה בגיל גן עוד בהיותנו ברומניה, הורינו היו חברים. לארץ עלינו באותה השנה, דרכינו נפרדו כתוצאה ממגורים מרוחקים ובעקבות פגישה בחתונה של חבר נפגשנו שוב ונסללה הדרך לחברות ונישואין.

ביום נישואי

כאישה נשואה, תפקדתי בכמה כובעים כמו כולנו מגידול ילדים, טיפול בכל הקשור לתפקוד הבית ועבודה כאחות במסגרת בית חולים וקהילה. זה כלל לימודי התמחות מקצועית ותואר אוניברסיטאי.

כפנסיונרית "טריה" בעיקר נהנת מהזמן הפנוי ללא הסטרס של המשימות, צפייה בסרטים, קריאת מאמרים וספרים, טיולים עם חברים בארץ ובחו"ל, בילוי בחיק המשפחה המורחבת מחגיגת ימי הולדת ועד ארוחות משפחתיות מפגש שתמיד מחמם את הלב.

הזוית האישית

עמית: היה לי מאוד כיף לעשות את העבודה עם סבתא שלי, אני מאוד מחוברת אליה ואוהבת אותה.

השנה בחרנו להשתתף במסגרת המעורבות החברתית בבית ספרנו בתוכנית הקשר הרב דורי. במסגרת פרויקט נראטיב 4, אותו הובילה המורה טליה נתנזון. במפגשי התוכנית נפגשנו עם הסבים והסבתות, שמענו את סיפוריהם ותעדנו את הסיפורים בגוף ראשון. במפגש הסיום החגיגי שיתקיים בתאריך 4.6.24 בבית הספר, נשב בקבוצות וכל אחד מאיתנו יציג את הסיפור שהוא כתב יחד עם  הסבים והסבתות. המפגש החגיגי יתקיים בנוכחות ורד אסולין – מנהלת בית הספר, טליה נתנזון – רכזת נראטיב 4, תמר וולף – מחנכת הכיתה ועפרה ארליך – מנחת תוכנית הקשר הרב דורי.