מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

כיצד סבא אלכס חיזר אחרי סבתא רוזה ויסנובטי

אורי וסבתא עם הדרשה מבר המצווה של בוריס
רוזה בילדותה, ביום הראשון ללימודים
הצעת נישואין שלא ניתן לסרב לה

שמי רוזה (רחל) ויסנובטי. אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדי אורי, יחד אנו מתעדים סיפור מחיי ומנציחים אותו במאגר המורשת של התכנית.

בתור ילדה הייתי מאוד שקטה, חברותית ונעימה. תמיד אהבתי לעזור ולתרום לזולת. אני נולדתי בעיר דונבאס שבאוקראינה ובגיל שבועיים עברתי עם משפחתי לצ׳רנוביץ. למדתי בבית ספר יסודי בצ'רנוביץ.

בתור ילדה אהבתי לשחק מאוד קלאס ולעשות תרגילים בכדורסל. בבניין שלי הייתה ילדה שקראו לה אניה, והיא מיד הפכה להיות החברה הכי טובה שלי.

העלייה ארצה

כשעלינו לארץ, נתנו לנו לבחור שני מקומות לגור בהם: באר שבע או נצרת עילית. האחיות של אמי עלו לארץ לפנינו והתיישבו בנצרת עילית, ולכן בחרנו להתיישב בה, ליד משפחתנו. אני ומשפחתי עלינו לארץ בשנת 1973 (שבועיים לפני פרוץ מלחמת יום כיפור). כשהגענו לארץ, לא גרנו בדירה משלנו, אלה התגוררנו אצל אחות של אימא שלי בנצרת עילית. לאחר שנה, עברנו לדירה משלנו באותה העיר ברחוב השקמה. כשאמי נפטרה, עברנו לדירה אחרת, בה אני גרה עד היום. אני אוהבת לשמוע מוזיקה קלאסית ואופרות, ואני במיוחד אוהבת את הזמרים עופרה חזה, ריטה, לריסה דולינה ושאמן.

באוקראינה עבדתי במשרד שעסק בכתיבת מסמכים. בישראל, עבדתי בבית דפוס, קופאית בסופר, ומטפלת במט״ב.

איך הכרתי את בן זוגי

לאחר יום רגיל בעבודתי, יצאתי מהמשרד לכיוון ביתי, אבל לא ידעתי את הגורל אשר מצפה לי… בדיוק כשיצאתי מהמשרד, פגשתי בשכן שלי שטייל עם חברו מעיר אחרת. השכן הכיר אותי ורצה להכיר לי את חברו מהעיר האחרת. כאשר חברו פגש אותי במקרה, הייתה זאת אהבה ממבט ראשון. הוא הציג את עצמו ואמר ששמו אלכס. הייתי נבוכה מאוד וקצת דיברנו, מיהרתי לביתי ואמרתי לו שניפגש בהזדמנות. אלכס לא ויתר כל כך מהר.

במקרה באותו היום, הוא שמע שבת דודה שלי, אנושקה, מתחתנת. מיד אלכס פנה לשכן שלי (שהכיר בינינו) וביקש עוד פרטים על החתונה. ביום החתונה של בת דודתי אנושקה, היה שמח וכיף. אני מאוד נהניתי בחתונה, אבל לא ידעתי מה שיקרה מאוחר יותר. לקראת סיום החתונה, לא האמנתי למראה עיניי: אלכס הגיע לחתונה של בת דודתי. ואז הבנתי דבר אחד: הבן אדם מאוהב בי, וזה גורלי!

לאחר כמה ימים, נשמע צלצול בדלת ביתי. ומי צלצל בדלת? ניחשתם נכון – אלכס! "מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו. ואז הוא ענה לי: ״אני סיימתי צבא ועכשיו, אני חייב למצוא עבודה כדי להתפרנס ולהרוויח כסף. אבל במקום שאני אעבוד במקום רחוק, החלטתי לעבוד פה, בעיר הזאת וברחוב שבו את גרה. אפשר אולי לגור אצלך?" כמובן ששמחתי מאוד וידעתי שהכוונות שלו היו רציניות. הוריי לא היו כל כך מרוצים, כי זה לא היה מקובל לגור יחד לפני החתונה. לאחר שיחת ההורים איתו, הוחלט שאלכס יגור אצלנו ויישן בחדר נפרד. לאחר חודשיים, אני ואלכס נישאנו.

בשנת 1967 נולדה בתי הבכורה, אורנה, בשנת 1972 נולד בני בוריס, ובשנת 2013 נולד נכדי היחיד (אורי).

מסר לדור הצעיר

תמיד צריך להשקיע, לעשות את מה שאוהבים, לנסות ולא לוותר. והכי חשוב, לקבל את האחר כפי שהוא ולכבד. הערך העליון הוא כבוד ההורים והמשפחה. תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה ולהאמין שמחר יפציע יום חדש.

הזוית האישית

אורי הנכד המתעד: נהניתי מאוד מתכנית הקשר הרב דורי עם סבתא. בעיקר נחשפתי לסיפורים על המשפחה שלי. הלמידה הייתה הדדית וחוויתיית, שיתוף הפעולה ביני לסבתי היה מוצלח. דרך שיתוף הסיפור של סבתא, למדתי על ערכים חשובים כמו סבלנות, הקשבה נתינה וקבלה וזיכרונות אישיים, שאותם אשמור לנצח. כיף שיש מי שיספר ויש מי שמקשיב.

סבתא רוזה: מאוד שמחתי לקחת חלק בתכנית הקשר הרב דורי ולספר על משפחתי. אהבתי לשתף פעולה עם אורי, ושמחתי להיווכח כמה היה לו חשוב לשמוע, לשחזר את ההיסטוריה ולתעד באמצעות הטכנולוגיה את זיכרונותיי.

מילון

מט"ב
שירותי סיעוד, עזרה וייעוץ לקשישים

צ'רנוביץ
צ'רנוביץ (באוקראינית: Чернівці, ברוסית: Черновцы, "צֶ'רְנוֹבְצִי") היא עיר מחוז בצפון בוקובינה, כיום באוקראינה, השוכנת על גדת הנהר פרוט. ערב מלחמת העולם השנייה חיו בעיר כ-50,000 יהודים, יותר משליש מאוכלוסיית העיר. באוקטובר 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה הקימו הרומנים את גטו צ'רנוביץ. במרץ 1944 היו בעיר כ-15,000 יהודים, כאשר נכבשה בידי הצבא האדום. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”לקראת סיום החתונה, לא האמנתי למראה עיניי: אלכס הגיע לחתונה של בת דודתי. ואז הבנתי דבר אחד: הבן אדם מאוהב בי, וזה גורלי!“

הקשר הרב דורי