מאגר סיפורי מורשת

שמי שפרה הרשקו לבית ברמן, נקראתי בשמי על שם אימא של סבתי מצד אבי. נולדתי ב-6 ביולי 1948, בהפוגה ממלחמת השחרור. אני הבת האמצעית בין שני אחים: הבכור שמו גרשון על שם אבי אמי שנפטר בגיל צעיר והצעיר שמו אריה על שם הסבא מצד אבי. נולדתי בישראל בעיר פתח תקוה (אם המושבות) ועד היום, 75 שנה, אני גרה כאן.

אבי, אליהו ברמן, נולד ברוסיה ובגיל צעיר עלה לארץ עם הוריו אסתר ואריה לייב, וגרו בירושלים. הוא גדל בבית דתי עם שלושה אחים. אבי למד בישיבה ובהמשך עבר עם משפחתו לתל אביב. היה מסגר במקצועו והיה לו עסק בתחום. לאחר שנישא לאמי, עברו לגור בפתח תקוה.

אמי, יפה ברמן לבית ציזלינג, נולדה וגדלה בפתח תקוה. היא הייתה אחות לגרשון, חנה ובן ציון. אמי עבדה במחלקה הטכנית בעיריית פתח תקוה ולאחר נישואיה עבדה כפקידה ובסופו של דבר מזכירה בבית ספר. היא הייתה מתנדבת במ.ד.א., חברה ב"הגנה" וזכתה באות יקיר ההגנה.

ילדותי בעיר פתח תקוה

נולדתי בפתח תקוה ועד היום אני גרה בה. פתח תקוה של פעם הייתה עיר עם בתים פרטיים וגינות. גרנו עם סבתי מצד אמי בבית עם חצר ולול תרנגולות. שיחקנו מחבואים, תופסת, 5 אבנים וגוגואים. הייתי בתנועת הנוער "מכבי צעיר" והרבה מהפעילויות היו קשורות לחיי הקהילה.

שירות צבאי

שירתי בנח"ל בקיבוץ דן בצפון. צורפתי יחד עם עוד שש בנות מהעיר לגרעין בקיבוץ סאסא. הכרתי שם את בעלי לעתיד, יואל. עם פרוץ מלחמת ששת הימים נכנסנו למקלט ושהינו בו שישה ימים.

מקצוע ועיסוק

בשנת 1973, לפני מלחמת יום כיפור, התחלתי לעבוד במרכז רפואי גריאטרי בית רבקה כמזכירה רפואית. לאחר מכן הייתי מנהלת המחלקה לרישום ומידע רפואי עד לפרישתי לגמלאות לאחר 40 שנות עבודה.

אירועים מיוחדים וטקסים

אני זוכרת את מצעד יום העצמאות בתל אביב והעדלאידע בפורים, חוויות שהיו מלאות צבע ושמחה. השתתפתי באירועים הקהילתיים ובחגים כמו שבועות וערבי שבת.

יציאה לגמלאות וחיי היום

עם פרישתי לגמלאות הצטרפתי למועדון גמלאים, שם אני משתתפת בהרצאות, מתעמלת ורוקדת ריקודי עם. אני נהנית מהצגות, סרטים וטיולים. בילדותי גם למדתי בלט והייתי בתזמורת מכבי בנערותי. היום אני ממשיכה ליהנות מפעילויות תרבותיות וחברתיות.

משפחה ונכדים

אני נשואה ליואל ואנחנו הורים לשלושה ילדים: ציפי, דגנית ויואב. יש לנו חמישה נכדים ונינה אחת. אני נהנית לבלות עם הנכדים ולספר להם על העבר.

הזוית האישית

דניאל הנכד המתעד: אני כנכד לסבתא שפרה, נהנתי ללמוד על העבר של סבתא שלי, למדתי על משחקים שהיו, איך הם העסיקו את עצמם ועל מאכלים ישנים ומקומות ישנים שסבתא אהבה והכירה שם חברים. גם נהניתי להבין איך סבתא הכירה את סבא ואיך זה הגיע לכך שהם התחתנו. סבתא גם סיפרה לי על התפקידים שהיו לה במהלך חייה. היא גם סיפרה לי על משפחתה, על איפה הם גרו, שמותיהם והתכונות שהיו להם. אני מסכם את התכנית בכך שנהניתי מאוד.

סבתא שפרה: חוויתי חוויה מרשימה ומהנה מאוד עם הנכד שלי. הוא עבד יפה ונהנה להקשיב לסיפורי. ראיתי כמה היה לו חשוב וזה גרם לי להאמין שהוא יעשה עבודה טובה. נהניתי לתת לו את כל המידע ולהעשיר אותו בידע מהעבר שלי. זה היה זמן איכות שלי ושל הנכד שלי.