מאגר סיפורי מורשת

הנכדה חנוש גרינברג מתעדת את סיפור חייה של סבתא בת שבע יענטא גרוזמן.

שנות ילדות

סבתא שלי, סבתא בת שבע גרוזמן לבית קורף, נולדה באמריקה, בניו יורק, בשנת 1963. היא קרויה על שם שתי סבתות: אחת בת שבע והשנייה יענטא. השפה המדוברת בבית יהודי באמריקה היא יידיש ואנגלית.

הבית שהיא גדלה בו לא היה גדול – היו בו שני חדרים וסלון. הבנים ישנו בסלון, והבנות ישנו ארבע בנות בחדר. בת דודה שלה גם גרה איתם וישנה איתן.

אבא שלה היה משפיע בישיבה. שני ההורים שלה עסקו בחינוך. התכונות של ההורים שלה היו מסירות ומיקוד במטרה. היא גרה בשכונה יהודית, קראון הייטס, השכונה של הרבי. בית הכנסת היה ב-770 ומקומות המפגש של  היהודים היה ב-770. סבתא מאוד מתגעגעת ל-770, לשכונה, לבית שלה, לחברות, ולמשפחה… באזור שלהם היו הרבה גויים אנטישמיים, ולמרות הסכנה, הרבי אמר להם לא לעזוב ולהישאר, כדי לחזק את השכונה.

זיכרונות

הזיכרון המתוק של סבתא הוא מהקעמפים בקיץ. היא מאוד אהבה את הקעמפים בחופשה הגדולה, וחיכתה לזה בציפייה. הקעמפ היה מאוד חווייתי, היא אהבה את האווירה עם הרבה בנות, שנפגשות ושוהות במשך כל הזמן ביחד. היו הרבה דברים מעניינים והיה ממש כיף.

הזיכרון המפחיד של סבתא, כשהיא הייתה ילדה קטנה, היא ראתה כלב משוחרר והוא נשך אותה.

המשחק שסבתא אהבה לשחק במיוחד היה חמש אבנים. התחביב של סבתא היה קריאה, המאכל שהיא הכי אהבה כילדה הוא סנדוויץ' עם מיונז, גבינה צהובה ועגבנייה. בשעות הפנאי שלה היא הייתה הולכת לחברות, יוצאת לקניות, משחקת בבית הספר ובבתים של חברות, היו להם הרבה ממתקים, החברה הטובה שלה הייתה בסי רסקין.

החוויה שנחרטה בזיכרונה של סבתא היא שכאשר היא הייתה בכיתה ו', הן נסעו לטיול במדינת מיניסוטה והיה שם ממש קר, הן עשו שם גם סקי בשלג והיה ממש כיף.

בית הספר

סבתא הייתה תלמידה שקדנית ולמדנית, המקצועות שהן למדו בבית הספר היו תורה, נביא, הלכה, שפה, מדעים, היסטוריה, מתמטיקה, גיאומטריה וגיאוגרפיה. היו להם הרבה טיולים ומסיבות כיתה, אבל גם הרבה שיעורי בית ומבחנים,

המורה שהכי זכורה לסבתא היא המורה של כיתה ב', כי כל דבר שהיא לימדה היה בשיר או בסיפור והיה ממש מרתק איתה. בסוף כל מחצית הן קיבלו תעודות.

העלייה לארץ ישראל

סבתא לא נולדה בארץ ישראל, היא נולדה באמריקה ועלתה לארץ בשנת תש"מ, כאשר הייתה בת 17.5. היא עלתה לבד, בלי המשפחה שלה. היא באה ללמוד בארץ שנה אחת, אבל הרבי מליובאוויטש אמר לה להישאר שנה נוספת בארץ ישראל. ההתאקלמות בארץ הייתה בצורה טובה מאוד. כעבור זמן מה גם אחותה עלתה לארץ.

סבא וסבתא התחתנו בשעה טובה. בתחילה הם התגוררו בכפר חב"ד, ולאחר מכן חיפשו מקום לשליחות ועברו לעיר הקודש טבריה.

בתחילה סבתא הייתה גננת, ואחר כך היא עברה לעבוד כמורה לאנגלית. לבסוף היא חזרה להיות גננת, ואז שוב מורה לאנגלית עד היום ב"ה. סבתא הייתה מעדיפה אומנם למצוא עבודה קלה יותר עם אנשים, ולמרות זאת היא נהנית ומרוצה בעבודה הנוכחית שלה.

הזוית האישית

חנוש הנכדה: נהניתי מאוד לדבר עם סבתא ולשמוע ממנה דברים חדשים ומעניינים שלא ידעתי על החיים שלה.