מאגר סיפורי מורשת

שמי עדנה משה, נולדתי ב-18 בספטמבר 1950 בבית חולים "הדסה" בתל אביב.

אמי, מלכה (ריינה), נולדה בעיר העתיקה ירושלים בבית החולים "משגב לדך" בשנת 1910. אבי, אליהו נתנאל, נולד בטבריה בשנת 1910. שניהם היו הבכורים למשפחותיהם. מלכה גדלה עם הוריה ואחיותיה בעיר קרק-קיר מואב בעבר הירדן המזרחי (כיום מדינת ירדן). אביה, יוסף קמחי, נולד בסופיה שבבולגריה ועלה לארץ בעלייה הראשונה בשנת 1883-1884. יוסף ואחיו יצחק היו סוחרים עשירים.

ילדותי

נולדתי בבית החולים הדסה בתל אביב. הגן הראשון שלי היה גן אסתר ומשם עברתי ללמוד בבית הספר ביאליק, שבו למדנו מכיתה א' עד ח'. בהפסקות היינו משחקים בחמור ארוך, בשני חבלים, אספנו גוגואים וגידלנו תולעי משק בקופסת נעליים.

בכל יום זיכרון לחללי צה"ל הייתי נוסעת עם אימי ואחי לכפר ורבורג להשתתף בטקס הצבאי לדוד שלי, שאותו לא הכרתי.

בשנת 1963, כאשר הייתי בכיתה ז', בא לבית ספרי גדעון האוזנר, התובע במשפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן, וסיפר לנו על המשפט ועל העדים.

לימודי התיכון והסמינר

לאחר שעברתי את מבחן הסקר, נרשמתי לתיכון עירוני ז' ביפו שם גם למד אחי, כיתה מעליי. אירוע שזכור לי ביותר מימי התיכון הוא מלחמת ששת הימים. בימים שקדמו למלחמה גייסה מדינת ישראל כמעט את כל הגברים והיה צריך למלא את מקומם בתפקידים שונים. התנדבתי בדואר המרכזי ומיינתי מכתבים לפי אזור מגורים.

כשהפרצה המלחמה, חששנו כולנו מאוד, אבל כבר ביום השני למלחמה הבנו שזו הולכת להיות מלחמת ניצחון. ישבנו במקלט של בית הספר בזמן האזעקות. לאחר שלושה ימים של לחימה הודיע המנהל במערכת הכריזה על שחרור העיר העתיקה בירושלים ועל שחרור הכותל, כולנו פרצנו בשאגות שמחה.

בכיתה י"ב עברתי את כל מבחני הבגרות וקיבלתי את תעודת הבגרות. באותה שנה הכרתי את שבי (שבתאי), שהיה חייל במשמר הגבול ושירת בגבול עם ירדן כדי למנוע כניסת מסתננים למדינה.

נישואים והקמת משפחה

לאחר סיום לימודיי, בהיותי בת 21, התחתנו שבי ואני בשנת 1971 באולמי "שושנים" בתל אביב. ב-1 בספטמבר 1971 התחלתי לראשונה לעבוד כמורה ולימדתי כיתה ז' בבית הספר רמז בתל אביב. לאחר שנה נולד לנו אייל, בננו הבכור. עברנו לגור בחולון ובאוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים ושוב נאלצנו לרדת למקלטים בזמן האזעקות. זו הייתה תקופה מאוד קשה בחיינו.

כשאייל היה בגן חובה, הגננת שאלה כל ילד איזו משאלה הוא מבקש ואייל ביקש אחות קטנה. כשאייל היה בכיתה א', התגשמה משאלתו ונולדה לו אחות קטנה שהוא נתן לה את השם "הילה" על שם חברה שלו מגן חובה.

קריירה והוראה

לאחר 12 שנה בבית הספר "התבור" בחולון, עברתי ללמד בחטיבת הביניים של "אורט" חולון מ-1995 עד 2005. לימדתי בעיקר תנ"ך והיסטוריה ואז פרשתי לגמלאות.

אני כיום

אני סבתא עסוקה: אוהבת לעשות ספורט בקאנטרי "בריזה", ללכת להצגות וסרטים ובעיקר לקרוא ספרים. אני מרצה בפני קבוצות נשים על נושאים מעניינים בהיסטוריה, אבל הכי הכי אוהבת לבלות עם הנכדים, להקריא להם סיפורים, לשיר להם שירים, ללכת איתם למוזיאונים ולצבור המון חוויות של סבתא ונכד.

הזוית האישית

עדנה: המסר החשוב שאני רוצה להעביר להם זה להגשים את שאיפותיך, להתפתח לרכוש ידע, לקרוא ספרים ולהיות מאושר (ולא להיות רק במסך!!!!)