מאגר סיפורי מורשת

שמי מוטי עמירה, נולדתי בשנת 1950 בישראל, אני ילד שלישי מתוך אחד עשר אחים ואחיות, במושב יציץ שבשפלה להורים ממוצא לובי (צפון אפריקה).

הורי עלו בשנת 1948 מייד לאחר קום המדינה, באונייה ושמה “גלילה”. הורי הגיעו למושב והתגוררו באוהל עד שסיימו לבנות את בתיהם. כל הגברים התעסקו  בבניית בתיהם ובבניית כבישים. כל משפחה קיבלה בית וחלקת אדמה ובה גידלנו פירות ירקות. גידלנו פרות לצורך תנובת החלב ואת כל התוצרת החקלאית שיצרנו העברנו לחברת "תנובה".

למדתי בבית הספר של המושב עד כיתה ח', ובכיתה ח' נבחנתי במבחני סקר של משרד החינוך, קיבלתי מלגה להמשך לימודיי בתיכון. כשהייתי בתיכון לא היה חוק חינוך חובה. למגמה שהלכתי אליה קראו “סיטפדיה”. למדתי ארבע שנים במעיינות ואהבתי מאוד את תחום הטבע.

בצבא שרתי במשטרה הצבאית. אחרי הצבא למדתי בבית החולים אסף הרופא את מקצועות התברואה ואיכות הסביבה. כשבגרתי התחלתי לצאת עם המורה של אחותי הקטנה שלמדה בבית ספר ביציץ, ולאחר חמש שנים קיבלתי אומץ והצעתי לה נישואים.

בעבר עבדתי כלוכד נחשים, עשיתי קורס הכשרה.

כיום אני גר ברחובות יש לי ארבעה ילדים: שלושה בנים ובת. עבדתי כמדביר ובעבר הייתי תברואן של מועצה אזורית גזר ועיריית ראשל"צ.

כיום אני פנסיונר ועדיין עובד בעסק שהקמתי בשם “מוטי הדברות”.

סבא וסבתא

הזוית האישית

שיה: נהנתי מאוד להיפגש עם סבא להקשיב לסיפורים שלו, ללמוד על עבר שלו ודברים שלא היכרתי קודם לכן. חשוב מאוד ללמוד ולדעת על העבר של המשפחה שלי ולהעביר אותה הלאה לדורות הבאים.