מאגר סיפורי מורשת

סיפור ילדותי

שמי שמוליק נבנהויז, נולדתי בשנת 1947 בעיר פתח תקווה. בשכונה שנקראה "מעונות עובדים"(השכונה עדיין קיימת).

רוב המשפחות היו בהרכב דומה של זוג הורים ושני ילדים בגילאים דומים. האבות היו כולם בעלי מקצועות חופשיים או בעלי עסקים קטנים והאימהות היו לרוב עקרות בית.

בשכונה היה גן ילדים וכל ילדי השנתון שלי היינו באותו הגן. כאשר הגענו לגיל בית הספר היסודי הלכנו כ-18 מילדי השכונה לבית הספר אחד שנקרא "ילדי עובדים" ולאחר מכן שונה שם בית הספר על שם "משה הס". כולנו היינו בכיתה אחת וההליכה בבוקר לבית הספר ערכה כחצי שעה ואף פעם לא איחרנו לשיעורים.

בית הספר היסודי היה עד כיתה ח" וכמובן כל ילדי השכונה הלכנו יחד לסניף תנועת הנוער "הנוער העובד", כמו כן רוב ילדי השכונה נרשמנו לשיעורי התעמלות במועדון "הפועל פתח תקווה".

 מלחמת סיני  – מבצע קדש

כשהיינו בני תשע, בשנת 1956 פרצה מלחמת סיני או כפי שנקראה גם מלחמת "קדש". החוויות מאותה תקופה היו בעיקר שמדי ערב היינו שרווים בעלטה (חשיכה) כלומר אסור היה להדליק את האורות בבתים אם לא היו מכוסים בניירות כהים. מדי פעם היו נשמעות אזעקות וכולנו היינו מתכנסים בחדר המדרגות מאחורי קיר מגן שנבנה במיוחד בכל בית. בתור ילדים השתתפנו במילוי שקים עם חול שהוצבו בכניסה לכל בניין כמגן בפני רסיסים שהיו עלולים לעוף לעברנו

חוויות נוספות הזכורות לי מאותה תקופה היו משחקי כדורגל ומחניים בגינה הציבורית בשכונה והליכה משותפת לבריכת השחייה של הפועל שהייתה סמוכה לשכונה. עיסוק נוסף שהיינו נוהגים לעשות בניית סוכות בחג הסוכות והכנת מדורות לל"ג בעומר. כמו כן היינו נוהגים לעבור ליד הפרדס הקרוב כדי "לפלח" תפוז עסיסי להנאתנו בדרכנו הביתה

כשאני היום נזכר בכל אותן חוויות  מימי ילדותי מתמלא בנוסטלגיה וגעגועים לימים שעברו

 בילדותי בזרועות אבי

הזוית האישית

סבא שמואל: הייתה חוויה מאד מרגשת לשתף את הנכדה בזיכרונות ילדותי.

הנכדה זוהר: הייתה חוויה נהדרת ומרגשת מאוד למדתי הרבה והתקרבנו מאוד.