מאגר סיפורי מורשת

רקע משפחתי

סבתא ברכה גולדנברג מספרת:

נולדתי בתל אביב בתאריך 2.2.57, אני הבת של משה גבריאלי ושרה חבסוב ויש לי ארבעה אחי.

אבי עלה לארץ ישראל כשהיה בן 17 והוא היה צריך לטפל בכל משפחתו כי אמו נפטרה בדיוק באותו יום שעלתה לארץ. אמו כל הזמן רצתה לעלות לארץ ישראל ואמרה בפרוש: "כל רצוני לעלות לארץ ישראל, לנשק את עפר הארץ ולמות". ואכן זה מה שקרה, היא עלתה לארץ ישראל נישקה את עפר הארץ ונפטרה.

אבי היה צריך לדאוג לפרנסה ולהצליח. הוא פתח עסק והיה באמת אדם מאוד כישורי וידע להתנהג כלכלי. אמי באה מבית עני יותר אבל היא למדה להיות מורה. היא הכירה את אבי בשנת 1956 והם התחתנו.

רקע ילדות

נולדתי למשפחה מסורתית ולכן למדתי בחינוך ממלכתי דתי ואני זוכרת את עצמי צועדת אל בית ספר שהיה של בנות בלבד. היינו 30 בנות בכיתה וכל הדינמיקה הייתה רק עם בנות עד כיתה ח'.

סבתא מנגנת

בת המצווה

בתקופתי בת מצווה בדרך כלל היו חוגגים בתך הבית עם כל הבנות, שרים ורוקדים, אבל מאחר שאני הייתי בת להורים עשירים אז עשו לי את בת המצווה האולם. אני זוכרת שהתכוננתי, היה לי מורה שלימד אותי את הנאום ואת השיר "בגיא ההריגה" של ביאליק, כדי לזכור מאיפה הגענו ושחווינו את השואה. חגגנו והייתה תזמורת ואירוע מיוחד. בנוסף לאירוע של המבוגרים שהיה באולם עשו לי גם אירוע בבית לבת מצווה, כל הבנות בכיתה הוזמנו.

סבתא בבת מצווה ליד עוגה והמשפחה שלה

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה בשנת 1967 שהייתי בת 10. אנחנו נערכנו למלחמה הזאתי בגלל שמצריים עשתה תעמולה נגד ישראל והבנו שאנחנו עומדים לפני מלחמה התחלנו להתכונן מאחר שלא ההינו ערוכים בקטע של מיגון עצמי אז במקלט שהיה לנו בבניין הייתה לנו שכנה שחוותה את השואה והכינה אוכל ומאכלים וכל מיני שימורים בתוך המקלט למקרה שיהיו ימים קשים יותר.

אנחנו הילדים צחקנו על העניין  וירדנו למקלט בני ה-9 וה-10 ואכלנו את האוכל שהיא אגרה והיא עשתה לנו משפט וסיפרה לנו סיפור על מלחמת עולם השנייה שלא היה להם מה לאכול ושאנחנו צריכים להיות מוכנים. אבל בסופו של דבר המלחמה נגמרה בניצחון גדול תוך שישה ימים אנחנו ניצחנו את כל הצבאות של האויב והרחבנו את הגבולות שלנו.

נישואים והקמת המשפחה

את סבא אבי, בעלי הכרתי במסיבת ריקודים, הוא ראה אותי ומאוד התרשם ממני ואהב את האנרגיה החיובית והצחוקים, הוא ביקש לצאת איתי ויצאתי אתו פעם אחת, הוא היה מאוד שט אז לא ידעתי עם אני רוצה להמשיך וסבא אבי המשיך לצלצל ובסופו של דבר הבנתי שבאמת הוא יכול להיות בעל ראוי ואב טוב לילדים ואכן כך היה.

התחתנו בשנת 1979, בתחילת הדרך גרנו בבית של סבא שלי בתל אביב, ילדתי את מיטל הבת הבכורה שלי וכשהיא הייתה בת שנה עברנו לפתח תקווה. כשמיטל הייתה בת שנה ושבעה חודשים ילדתי את גבי ונשארתי שנה בבית לטפל בילדים. גידלתי את שניהם והמשכתי להיות מורה וללמד ביהוד. כעבור שש שנים ילדתי את גילעד ועברנו לכפר סבא, לבית גדול יותר, בבית בו אנו גרים היום.

עברתי ללמד בהוד השרון, נחשבתי למורה מאוד מוצלחת בחטיבת ביניים הראשונים. כשמיטל הייתה בת 12 ילדתי גם את סתיו הבת הרביעית שלי.

סבא וסבתא בחתונה עם הרקע הכתום

סבא וסבתא יושבים בתוך ספינה

מאכלים אהובים

אימא שלי הייתה מומחית למאכלים הבוכריים, אז בדרך כלל היא הייתה מכינה לי אוכל שמאוד אהבתי זה היה נקרא בחש, בשר עם הרבה ירק ואורז, והיו עוד הרבה מאכלים בוכרים שאהבתי כמו אושפלוב ועוד…

הזוית האישית

היאלי: היה לי כיף לעבוד עם סבתא שלי, ללמוד עליה דברים חדשים ולשמוע סיפורים שלא ידעתי עליה קודם והיה לי כיף להכיר את סבתא שלי יותר טוב.

סבתא ברכה: מאוד נהניתי שהיאלי באה אליי ושאלה אותי שאלות אל עברי, על מה שחוותי כילדה, כי מצאתי את עצמי מדברת על נושאים שאפילו שכחתי. השאלות שהיא שאלה אותי גרמו לי להיזכר בילדות שלי.