מאגר סיפורי מורשת

שמי חנניה קורש, נולדתי בתאריך 26.3 1953 בבית שלי סבתא שלי מרים הייתה המיילדת שלי.

אני אבא לארבעה ילדים. מנישואיי הראשונים שלושת ילדיי: איתי, דרור ויעל. מנישואיי השניים בני הראל. אני סבא לעשרה נכדים ונכדות.

אבי שלום ז"ל עלה לארץ בשנת 1934 ונפטר לפני מחצית השנה בגיל , הוא נפטר בגיל 96 זה היה בחודש אוקטובר 2023.

אימי יונה ז"ל עלתה לארץ בשנת 1944 ונפטרה בחודש דצמבר 2009.

הוריי היו חקלאים וגידלו ירקות ופירות כגון: ענבים, אפרסקים, מישמש, רימונים וזיתים. עוד כילד הייתי מעורב בעבודה החקלאית של הוריי וכשבגרתי הייתי שותף עם אבי באדמות החקלאיות. המשק שלנו היה בגדול שמונים דונם החזקנו שני טרקטורים וכלים חקלאיים נוספים לצורך עיבוד המטעים. חלוקת העבודה ביני לבן אבי הייתה כזאת. אבי היה מנהל את הפועלים ואני ביצעתי את כל העבודות הטרקטור כגון: חריש, ריסוס, סיקול אבנים, הוצאת הפרי מהשטח לסככת האריזה.

אמי יונה ז"ל הייתה מומחית באריזת הפרי לפני משלוח לשוק. אמי הייתה זריזה וחרוצה מאוד והיה לה חלק גדול בהצלחה הכלכלית של המשק החקלאי שלנו. במשך השנים עבדו אצלנו פועלים ערבים, עד שנת 1967 ערבים ישראלים מאזור רמלה-לוד ולאחר מלחמת ששת הימים הגיעו ערבים מאזור עזה ומאזור יהודה ושומרון לעבוד במשק שלנו.

אני רוצה לספר לכם על שני אירועים דרמטיים שקרו לנו במשק החקלאי

אבו יוסף

בשנת 1979 עבדו אצלנו פועלים בדואים מסיני היה זה סמוך להחזרה של חצי האי סיני למצרים אני זוכר שהפועלים הבדואים גרמו לנו נזק גדול למטע הענבים וכשהגיע אבי למטעים ניסו הפועלים הבדואים לדקור אותו בסכין ולברוח לסיני.

אני הגעתי למטעים קצת באיחור והבחנתי בהמולה סביב הריכוז של הפועלים, ירדתי מהטרקטור ושאלתי מה קרה? אבי שלום ז"ל התקרב אליי וסימן לי על אחד הפועלים שניסה לדקור אותו. עוד אמר לי אבי שהפועל הראשי שלנו בשם אבו יוסף גונן עליו בגופו ולא איפשר לבדואי לדקור אותו. דרכתי את האקדח שהיה ברשותי ויריתי לעבר הבדואי שנס על נפשו. הודיתי לאבו יוסף שהציל את אבי מפני דקירה. הפועל אבו יוסף עבד אצלנו משנת 1968 עד 1989 (21 שנה) אבו יוסף היה בן בית אצלנו, עם השנים גם ילדיו עבדו במשק החקלאי שלנו.

מחבלים באזור כרמי יוסף

בשנת 1989 החלה האינתיפאדה הראשונה (ערביי יהודה ושומרון ועזה התקוממו כנגד השלטון הישראלי).

זה היה בחג פורים נסעתי לבקר קרובי משפחה בירושלים, לפתע הטלפון צילצל אבי שלום ז"ל היה על הקו. בוא מהר למשק אמר אבי, מחבלים כרתו את המטע הצעיר של המישמש שנטענו לאחרונה. עזבתי מיד את קרובי משפחתי ונסעתי במהרה למטע שלנו באזור כרמי יוסף, כשפגשתי את אבי במטע פניו היו חיוורות כמו סיד.

חששתי לבריאותו של אבי. הרגעתי אותו שהכל יהיה בסדר ומזלנו שהמחבלים כרתו את השתילים מעל ההרכבה, בנוסף הם גרמו נזק רב למערכת המים של המטע.

דיווחנו על כך למשטרה ושם הודיעו לנו שיש חולייה של מחבלים שמסתובבת באזור כרמי יוסף ומדי ערב מחבלת במטעים צעירים. לאור ריבוי המקרים החקלאים שבאזור התארגנו (גם אנחנו) עם נשק ומדי לילה ערכנו מארבים כדי לתפוס את החולייה הזו, החולייה כנראה הבחינה בפעילות הזו ועזבה את האזור. ההנחה של המשטרה הייתה שמדובר בפועלים שעובדים באזור שהתארגנו לצורך ביצוע החבלות.

הזוית האישית

אורי: סבא חנניה מספר על שני מקרים שקרו לו במשק החקלאי ואלה סיפורים מאוד מלחיצים ואני מאוד שמחה שהוא סיפר אותם ועכשיו הם ישמרו, וגם היה מאוד כיף לעבוד עם סבא לשמוע מה הוא עבר ולהיות במתח כל פעם שהוא צריך היה ללכת. אוהבת אותך סבא!

סבא חנניה: נהנתי מאוד להשתתף בתוכנית בית ספרית שנקראת קשר רב דורי, יחד עם נכדתי אורי. סיפרתי לה על המשק החקלאי שלנו שאני יחד עם הורי זכרונם לברכה, גידלו וטיפחנו באזור כרמי יוסף. סיפרתי לה על שתי סיפורים דרמטיים מאוד על איך שכמעט הרגו את אבי ושהיו מחבלים במשק שלנו. מאז הסיפור הראשון הקפדתי ללכת עם אקדח ולדאוג שאבא שלי יהיה בקרבת מקום אליי. היה לי מאוד כיף לספר את הסיפור ולשתף אותו עם נכדתי.