מאגר סיפורי מורשת

ילדותי בבאר שבע

נולדתי וגדלתי בבאר שבע שבמדינת ישראל בשכונה שהיא כמו מושב הנקראת "נווה נוי משק עזר".  זו הייתה שכונה שכולם הכירו את כולם. בגן הילדים הייתה לנו גננת נחמדה שקראו לה חנה, אהבתי מאוד את הגן. בסוף היום, ההורים לקחו אותנו הביתה. אכלנו, ישנו צהריים ואחה"צ היינו נפגשים עם חברים. גרנו בבית פרטי עם ארבעה חדרים. אני גרתי בחדר עם אחי הקטן. אחותי הגדולה היייתה בחדר לבד. אבא שלי עבד בחברת חשמל אז אף לא היה חסר לנו חשמל. את הכביסה כיבסנו עם חומר שנקרא מלבין.  אמא שלי הייתה עקרת בית ומידי פעם, כאשר מורה או גננת לא הגיעו ללימודים, אמי הייתה ממלאת את מקומן. בילדותי לא היו  מחשבים וטלוויזיה, ולכן אחרי בית הספר היינו הולכים לספרייה. בספרייה היו חוגים כמו חוג ציור. היינו מבלים גם בתנועות נוער. בנוסף, אהבתי מאוד ללכת לקולנוע. אני זוכרת שבקולנוע עבדה מוכרת בשם נילי, היא הכירה את כולנו ממש טוב ושהיינו מגיעים היא כבר ידעה מה כל אחד אוהב וקונה. בתקופה שלי, לא היו מספיק כיתות בבית הספר, ולכן למדנו לפי תורות. בכל שלושה ימים היו מגיעות שכבות שונות. בבית הספר היה מגרש כדורגל וכדורסל, חצר גדולה וגינה חקלאית בה היינו מגדלים ירקות. למדנו מקצועות כמו שאתם לומדים: עברית, תורה, מולדת וחשבון. בהפסקות שיחקנו "קלאס", והבנים היו משחקים בגולות.  בחג השבועות היה נהוג לערוך מכירה פומבית ולגייס כספים. אחת החוויות שהכי נחקקו לי בזיכרון היא מהתקופה שלפני מלחמת ששת הימים. אמרו לנו לחפור תעלות וכאשר היו אזעקות, היינו הולכים לתעלות ושוכבים שם. זה היה נקרא תעלה קשוחה. זו הייתה תקופה שהיו בה הרבה אזעקות, חל עלינו איסור להדליק את האורות בלילה. בתקופה הזו ישנו אצל סבתא שלי, כי היה ליד הבית שלה מקלט. לא היו בעבר מקלטים פרטיים. היו עוברים אנשים ברחוב, ואם הם היו רואים אור בבית מסוים או שהרדיו פעל בקול, הם היו כורזים לו, לכבות את האור או הרדיו.

תקופת השירות הצבאי ופיתוח הקריירה הצבאית

התגייסתי בסוף כיתה י"ב. שירתתי בבסיס בבאר שבע, במחנה צריפים כמדריכת חיילים. הדרכתי שלושה חודשים, ולאחר שלושה חודשים שהבנתי שזה תפקיד שפחות מתאים לי ביקשתי לעבור לתפקיד אחר. בתפקיד החדש ממש הצטיינתי והמפקד שלי ביקש שאחתום קבע. הוא הציע לי לעבוד בבית ספר חדש שהוא פתח, בתחילה סירבתי, חשבתי שזה לא בשבילי, אבל הוא שכנע אותי ולבסוף הסכמתי. בתחילה, שהגיעה המנהלת החדשה, ביקשתי ממנה לצאת ללימודים כדי שאוכל להתמקצע, ואכן יצאנו כמה מורות ללימודים. הוצאתי תעודת הוראה ושיבצו אותי ללמד צבאי, בהמשך פתחו מגמת טבחות ולימדתי תזונה ושורשי ישראל. אני גאה לספר שחינכתי דורות רבים של תלמידים. עסקתי בהוראה 44 שנים מתוכן 22 שנים כרכזת שכבה ואחראית מערכת. עבדתי עם תלמידים שהיו להם קשיים רבים, בעיות התנהגות וקשיים לימודיים ואני שמחה שלא ויתרתי על התפקיד הזה, כי מקצוע ההוראה נתן לי סיפוק רב. סיפוק גדול לעבוד בעבודה זו מכיון שחלק היו עם בעיות התנהגויות וחלק עם קשעי לימוד שלא קל ללמוד איתם בבית ספר רגילים לימדנו תלמידים שמאוד רצו לעבור לבית ספר התלמידים מאוד האבו לבוא לבית הספר.

היכרות, נישואין והקמת משפחה את סבא הכרתי דרך חברה שעבדה איתי בבית הספר. באחד הימים נדרשנו להישאר בכוננות עד מאוחר. בסוף היום, בעלה של חברה שלי הגיע לאסוף אותנו, הוא הגיע עם חבר. הם הסיעו אותי לביתי בגבעתיים ולאחר שירדתי מהרכב, החבר אמר להם שהוא חייב להכיר אותי. וכך קרה. לאחר מספר ימים נפגשנו והתחלנו לצאת. לאחר מספר פגישות, סבא הציע לי להתחתן וכמובן שהסכמתי. ההצעה הייתה מרגשת מאוד והתרחשה באוטובוס. התחתנו בשנת 1982 באולם אירועים. נולדו לנו שלושה ילדים: מורן, אודי ורון. יש לנו שמונה נכדים. הדר שהוא הנכד הבכור וכפיר שהוא הנכד הצעיר ביותר.  המשפחתיות מאוד חשובה לנו, אנחנו משפחה מסורתית ונוהגים לחגוג את כל חגי ישראל. אנחנו מאוחדים מאוד ואוהבים להיפגש. חג הסוכות הוא החג שאני הכי אוהבת. אנו בונים סוכה וכל המשפחה מגיעה. אנחנו יושבים בסוכה שמונה ימים, אוכלים, שרים שירים ולפעמים אפילו ישנים שם. יש לנו במשפחה חפץ מאוד מיוחד שעובר בירושה, זהו שעון קיר שעובר כבר ארבעה דורות, 150 שנים. סבתא רבתא שלי קיבלה אותו מאבא שלה ומאז זה עובר מדור לדור, כמובן שגם אני אשמח להעביר אותו הלאה.

 יציאה לגמלאות וחוויותיי היום  כיום אני נמצאת בגמלאות. אני קמה בשש בבוקר, שותה קפה, קוראת עיתון. פעמיים בשבוע אני מתנדבת בבית ספר ובשאר השבוע נפגשת עם חברות ומשפחה. אנחנו מבלים ומטיילים. אוהבים להגיע למקומות נידחים בעולם.

מסר לדור הצעיר בעידן של עולם טכנולוגי הדור הצעיר צריך לשאוף או להתפתח בתחומים שונים בטכנולוגיה כדי להבטיח או להצליח בעתיד.

הזוית האישית

מאוד נהנו לעבוד בשיתוף פעולה ולמדתי להכיר אותה יותר טוב וגם את התקופת ילדותה היא מאוד נהנתה לספר את סיפורה. מסר לדור הצעיר בעידן של עולם טכנולוגי הדור הצעיר צריך לשאוף או להתפתח בתחומים שונים בטכנולוגיה כדי להבטיח או להצליח בעתיד.