מאגר סיפורי מורשת

שמי תמרה סלע, השתתפתי השנה בתוכנית הקשר הרב דורי יחד עם דודי עופר סלע. עופר נולד בשנת 1972 בבת-ים ממנו שמעתי סיפורים על ימי ילדותו. מתוך הסיפורים בחרתי לתעד סיפור מיוחד על הסיר הצהוב

בבית של דודי רם יש סיר צהוב ואני תמיד התעניינתי בסיפור שלו. הפרויקט הזה היה ההזדמנות שלי לשמוע את הסיפור. אתם מוזמנים לקרוא ולהתעניין גם.

הסיר הצהוב 

הסיר הצהוב הגיע במקור מגרמניה בשנת 1964, משם נדד עם בני המשפחה לדרום אפריקה. כשאמו של דודי, סוניה, עלתה לישראל היא הביאה את הסיר מקייפטאון שבדרום – אפריקה בהפלגה לקפריסין ועד לנמל חיפה.

סבתי, סוניה ז"ל, הייתה מכינה בסיר הצהוב תבשיל עוף בכל יום שישי. אימא של סבתי הייתה מכינה באותו הסיר חמין לשבת. גם דודי, רם, מכין בזה כיום חמין. הסיר עבר מסבתא רבתא שלי אל סוניה סבתי.

כשסבתא שלי עלתה לארץ אימא שלה נתנה לה את הסיר הצהוב, סבתי עלתה לארץ לבד בגיל 18. היא הייתה אמיצה ועזבה את משפחתה, לקחה איתה רק את הסיר הצהוב וכמה בגדים. היא עשתה "עלייה" לארץ ישראל. לאחר שסבתי עלתה לארץ, לחיפה, היא אהבה להכין בסיר את תבשיל העוף שאימה הכינה ולהיזכר בה ובילדותה.

כשהיגיעה לישראל היא למדה עברית באולפן, בתקופה הראשונה בישראל עברה לגור במספר בתים ותמיד לקחה איתה את הסיר הצהוב והמשיכה להשתמש בו בכל דירה בה גרה. לאחר מותה של סוניה, סבתי, דודי רם החליט לקחת את הסיר ולהשתמש בו. הסיר היה חלק ממטבחה של סבתא רבתא כ- 10 שנים, 50 שנים אצל סבתא ונמצא אצל דודי כבר 3 שנים.

סיר זה מכיל כ-65 שנים של זיכרונות רבים, ממדינות שונות, המסמלות את נדודי המשפחה עד להשתרשותם בארץ ישראל, זיכרונות  של בישול ואכילה של שלושה דורות. הוא סיר יפה ואיכותי. הסיר עשוי מברזל וצבוע בצבע צהוב.

בשיחות משפחתיות, דודי תמיד אומר שהוא היה רוצה שהסיר ימשיך לעבור במשפחה כמסורת מדור לדור….

סבתא סוניה אהבה לספר את סיפור הסיר והוא היה מאוד חשוב ואהוב עליה. סבתי תמיד השקיעה בניקיון שלו שיראה הכי נקי שיש. כשסבתי הכינה לנו את העוף המפורסם שלה היא הייתה מספרת כמה אהבה את החמין שהכינה בו אמה וסיפרה שכאשר היא גדלה אימא שלה נתנה לה לעזור בהכנת החמין.

עד היום אני זוכרת את ההתרגשות כשסבתא שלי סיפרה לי על כך. לא פעם ולא פעמיים הייתי מבקשת מסבתי שתכין לי את החמין של אמה, אך עד היום לא זכיתי לטעום אותו.

הזוית האישית

תמרה: בבית של דודי רם יש סיר צהוב ואני תמיד התעניינתי בסיפור שלו. תוכנית הקשר הרב דורי, הייתה ההזדמנות שלי לשמוע את הסיפור ואף לתעד אותו כדי לשמר את זיכרונה של סבתי סוניה, שסיר זה היה כל כך אהוב ויקר לה.