מאגר סיפורי מורשת

באתי לסבתא והיא אמרה לי " גילש שקט ושמע" ( פרוש בעברית – תשבי, תהיי בשקט ותשמעי)

וככה זה מתחיל, סבתא יהודית נולדה בתאריך ה-7.8.1952 , בבית חולים קפלן בעיר רחובות.

יהודית היא ביתם הבכורה של מרסל וחנניה מלכה ז"ל. ליהודית עוד 3 אחים קטנים ממנה.

תחילה המשפחה שלה גרה בבית דגן ובהמשך עברו לגור ברמת גן.

תקופת בית הספר

יהודית למדה בבית ספר יסודי "המתמיד" ברמת גן, באותה התקופה הכיתות היו קטנות יותר מאשר היום.

היתה להם תלבושת אחידה (חולצה ירוקה בהירה וחצאית בצבע ירוק כהה). החברים מהכיתה היו נפגשים גם אחה"צ, משחקים בגומי, במחבואים וגם סתם היו יושבים ומקשקשים.

בתקופת בית ספר התיכון, יהודית רצתה לעבור לקיבוץ אך הוריה לא הסכימו והתפשרו איתה שתלמד בפנימיה חקלאית (קרוב להיכן שדודה שלה גרה).

בפנימיה היא עבדה ברפת, בדיר, בלול ובנוי. היה לה כיף בפנימיה אך לאחר שנתיים רצתה לחזור שוב אל העיר וסיימה את לימודי התיכון בתיכון הריאלי בתל אביב.

תקופת הצבא

כעת הגיע זמן גיוסה לצבא. היא שירתה בבסיס תותחנים, בתפקיד פקידה גדודית. היא שובצה בבסיס סגור והיתה מגיעה הביתה פעם ב-3 שבועות. במסגרת התפקיד היתה פעם ברמת הגולן ופעם בדרום. היא סיפרה שהיה לה מאוד כיף בצבא, לא היתה מלחמה (רק לאחר שהשתחררה היתה את מלחמת יום כיפור).

חתונה ונישואים

בצבא היא גם הכירה את סבא בועז ז"ל. מי שהכיר בניהם היה הרקדן אוהד נהרין. הוא הכיר את יהודית בצבא והיה חבר של  בועז מטבעון. הוא חשב שהם יכולים להתאים והוא צדק. ליהודית ובועז נולדו 4 ילדים, כיום יש להם 7 נכדים. סבא בועז נפטר לפני כשנה וחצי. הם היו נשואים 50 שנה.

לסבתא תחביבים רבים, היא סורגת, עושה תכשיטים והיתה גם בחוג נגרות. כל מה שקשור לעבודה עם הידיים סבתא אוהבת וטובה בו. היא גם אוהבת מאוד לקרוא ספרים.

סבתא שיתפה שכשהיתה ילדה קטנה היא לא אהבה לקרוא אבל אמא שלה הכריחה אותה ולאט לאט היא התאהבה בקריאה. בתקופת הילדות היא מאוד התעניינה בספרים על השואה. בעיקר היא אהבה את הספר- "שני רעים יצאו לדרך" שכתבה הסופרת ימימה אבידר טשרנוביץ'. .כשהיא כבר גדלה והיתה נשואה היתה חנות ספרים ליד הבית שלה " החנות של ציפורה" – היא נכנסה לחנות וביקשה את הספר "שני רעים יצאו לדרך", היא סיפרה למוכרת שהיא מאוד אוהבת את הספר. ציפורה בעלת החנות, סיפרה לסבתא שהסופרת חברה שלה ושהיא תגיע מחר לחנות והזמינה את סבתא גם. למחרת סבתא הגיעה לחנות והתרגשה מאוד לפגוש את הסופרת. " התרגשתי כמו ילדה קטנה, למרות שכבר הייתי מבוגרת".

הזוית האישית

אילי: מאוד נהנתי לשבת עם סבתא ולשמוע את הסיפורים שלה מהעבר אני מרגישה שגם שימחתי אותה כי שאלתי שאלות שהעלו לה זכרונות נעימים.

סבתא יהודית: נהנתי מאוד לשבת עם אילי נכדתי האהובה תמיד אני אוהבת להיות איתה שמחתי שהיתה לי הזדמנות לספר לה קצת על עברי. אני מאחלת לסבתא בריאות הצלחה ונחת מכולנו, אני מאחלת לאילי להמשיך להיות כזו מקסימה רגישה חכמה ואוהבת להישאר בדיוק כמו שאת. אני אוהבת אותך.