מאגר סיפורי מורשת

שמי שחר, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבי, אמנון בן משה. יחד אנו מתעדים סיפור מחייו של סבי ומנציחים אותו במאגר המורשת.

ילדותו של סבא

סבא אמנון נולד בן בכור בשנת 1945 בבית חולים הדסה בתל אביב, להוריו רחל וסעדיה ז"ל. הוריו של סבא אמנון עלו ארצה מתימן בגיל 13. לאחר עלייתם לארץ ישראל, סבלו עולי תימן במשך השנים משני קשיים עיקריים – דיור ופרנסה. חלק מהם השתקע מצפון ליפו והקים את שכונת "כרם התימנים". הם מצאו פרנסה בחקלאות. לאט לאט החלו להתבסס שכונות תימנים כמעט בכל המושבות.

לסבא הייתה ילדות טובה, אהב ללמוד, אך עזר גם בפרנסת המשפחה. בסיום יום הלימודים היה נוסע לעזור לאביו למכור עיתונים ברחוב אלנבי בתל אביב. כבן בכור, סבא אהב לעזור ולתרום למשפחה.

בגיל 13 התחיל סבא לשחק כדורגל ובמשך השנים התקדם והפך לשחקן מאוד מוכשר. בגיל 15 התקבל לגדנ"ע יהודה ושם הוביל את הקבוצה להצלחות רבות.

סבא בגיל ההתבגרות

סבא השקיע את כל זמנו בכדורגל. בגיל 16 התקבל לקבוצת הבוגרים "שמשון" והפך לשחקן מאוד מוצלח ומבוקש. סבא נסע לשחק בארצות שונות.

חיי הצבא של סבא והנס הגדול

בשנת 1966 התגייס סבא לצה"ל ושירת בחיל השריון, החיל המתמרן העיקרי בזרוע היבשה של צה"ל. בשנת 1967, במלחמת ששת הימים, סבא השתתף במלחמה ותפקידו היה להוביל שיירה של משאיות סולר לצורך תדלוק הטנקים של החיילים בחזית.

באחד הימים במהלך ההובלה איבדו את השיירה ולא הצליחו ליצור קשר עם אף אחד מהמפקדים ולא מצאו את דרכם. לאחר מכן הבינו שירדו לתוך תעלות ומסביב היו מחבלים רבים. סבא וחבריו שמעו קולות מתוך התעלה בשפה הערבית ומייד הבינו שאלו מחבלים אשר רוצים לפגוע בהם וממתינים שיכנסו לתעלה.

הם התקרבו וראו מולם את המחבלים שוכבים על הרצפה ומתחזים למתים. מיד הבינו שזו מלכודת והחלו לירות לכיוונם. לאחר מכן יצאו מהתעלה והמשיכו בדרכם, אך שוב נתקלו במלכודת והבינו שהם מוקפים בשדה מוקשים ואינם יכולים לנוע ולא ידעו כיצד להימלט משם.

לפתע הופיע אדם בלבוש אזרחי שלא ראו מעולם. ניגש אליהם הזר, דיבר בעברית רהוטה ואמר ללא היסוס "אני יודע שאיבדתם את השיירה שלכם ואני אדאג להוציא אתכם מכאן בשלום". הוא נתן להם מפה עם הוראות מפורטות כיצד להימלט מתוך שדה המוקשים. סבא וחבריו רצו להודות לאדם הזר ופתאום הוא נעלם כלא היה. לאחר שנסעו בדרך כפי שניווט להם הזר, הגיעו בשלום לשיירה בדיוק כמו שהבטיח, וזה הנס של סבא שלי.

ההיכרות של סבתא וסבא

לאחר שסבא השתחרר מצה"ל הוא החל לעבוד במפעל לשיוף מפתחות בתל אביב-יפו. סבתא עבדה בסמוך למקום עבודתו של סבא במפעל לבגדי אופנה ושם תפקידה היה לתפור בגדים וגם לדגמן עבור קטלוג המכירה.

יום אחד הגיע סבא כמו בכל בוקר למקום עבודתו ולפתע הופיעה מולו סבתי. סבא נדהם מיופיה, אזר אומץ וניגש לדבר איתה. סבא התרשם מסבתא והתאהב בה ממבט ראשון. אמר לעצמו, "הנערה הזו תהיה אשתי". הם קבעו להיפגש בסוף יום העבודה. סבא חיכה שתסיים את עבודתה, ניגש אליה והציע להחזירה לביתה ברכבו. הם התאהבו מייד.

לאחר כשנה הציע סבא נישואין וסבתא כמובן הסכימה. כעבור חודשיים התחתנו כדת וכדין באולמי תכלת בתל אביב. נולדו להם ארבעה ילדים – בן בכור ושלוש בנות. כיום כולנו כמשפחה גדולה מונים כ-14 נכדים. אנו נוהגים לציין ולחגוג ימי הולדת של כל אחד מבני המשפחה המורחבת.

הזוית האישית

סבא וסבתא מאחלים: נהנינו מאוד לספר לך את החוויות מעברנו. היה לנו כיף איתך, הרגשנו שהיה לנו זמן איכות. אנו מאחלים לך שתהיה בריא ותצליח בכל אשר תעשה. שהשם ישמור אותך לעד ואנו בטוחים שאתה תגדל ותהיה השראה להרבה חברים בדרך.

שחר הנכד המתעד: לסבא וסבתא האהובים והיקרים, תודה על זמן איכות רק לנו. נהניתי להקשיב לסיפורים מהעבר, היה לי מאוד מעניין, מרתק וחוויתי לשמוע את הסיפורים על ילדותכם, הכרותכם, והחיים של פעם. הצלחתם לגרום לי להבין איך חיו בעבר וכמה הכל שונה מאיך שאנו חיים היום. למדתי שמשפחה היא הבסיס להכל והיא מלווה אותנו מהיום שבו אנו נולדים. לכל בית יש את הייחודיות שלו ואת הקסם שלו ואנו חייבים להודות על מה שיש ולדעת להעריך גם את הדברים הקטנים שנראים לנו מובנים מאליו. אני רוצה לאחל לכם חיים ארוכים, בריאות, אושר והרבה אהבה.