מאגר סיפורי מורשת

שמי יהודית רומפלר, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם זוהר ונעמי, יחד אנו מתעדות סיפור מחיי ומנציחות אותו במאגר המורשת של התכנית.

בילדותי גדלתי בבית קטן מאוד עם שני חדרי שינה, מטבח מצריף ושירותים ומקלחת בפני עצמם בחצר הבית. בקיץ התרחצנו עם מים קרים ובחורף היו מחממים לנו מים בדוד (כלי מפח) על פרימוס (פתילייה עם אש חזקה). השירותים גם היו בחוץ, ובלילה היו שמים לנו "סיר לילה" במיוחד בחורף, היינו יוצאים עם קולות התנים. המטבח היה בנוי מצריף, פחון. לפעמים ההורים שלי היו מביאים את הפרה מן המשק שהייתה צריכה להמליט, כדי לעזור לה בהמלטה ושיוולד עגל בריא.

ישנו האחים ביחד לפעמים שניים ושלושה על אותה המיטה שהייתה זוגית, הצטופפנו אחד עם השני, ראש לזנב – לא התלוננו ולא התפקנו, ההיפך. היה לנו כיף ונעים ביחד, היינו מספרים אחד לשני סיפורים, סיפורי מתח מפחידים עד שהיינו נרדמים עד הבוקר.

במטבח אימא שלי הייתה מבשלת אוכל על פתיליות, זה היה בישול איטי שלפעמים היה לוקח לו הרבה שעות עד שהיה מוכן. את ארוחת הצהרים היינו אוכלים בשעות הערב כולם ביחד בשמחה והולכים לישון מוקדם בשעות הערב.

המקלחת היתה טקס מיוחד: מאחר ולא היו מים חמים והיה צריך לחמם לנו מים בדוד על פרימוס להרבה נפשות, בחורף היינו מתרחצים פעמיים בשבוע ולא הרגשנו עם זה קושי או בעייה. לעומת זאת בקיץ היינו מתרחצים כל יום והיינו נוהגים לרחוץ בחביות מלאות מים כמשחק להתקרר ולהשתעשע בחום הקיץ.

כילדים לא הרגשנו מחסור או צפיפות שהפריעה לנו לגדול ולהתפתח. לא היה קושי ברגשות או ביחסים בינינו האחים. ההפך, הצפיפות גרמה לחיבור וקשר הדוק בין האחים עד היום. הייתה הרבה עזרה, נתינה, ויתור, דאגה ואהבה אחד לשני.

הבית אמנם היה קטן מאוד, אבל החצר הייתה מאוד גדולה ומשמעותית, כי את רוב שעות היום הפנויות בילינו בחצר המשק. היינו אוכלים בחצר על שטיח או מחצלת, את רוב משימות הבית כמו לכבס, לחתוך ירקות, לגלגל קוסקוס ואפילו חלק מהכלים הגדולים היינו רוחצים בחצר עם צינור מים. רוב המשחקים היו גם בחצר עם האחים וילדי השכנים.

באחד הימים אבא שלי, שהיה קבלן בניין, החליט לבנות לנו בית חדש גדול, יפה ומיוחד. כל האחים הגדולים שהיו בגיל תיכון עזרו לאבא בבניית הבית. אבא שלי ז"ל תיכנן בית מיוחד מאוד, שלושה חדרי שינה גדולים מאוד ויציאה למרפסת, חדר מגורים (סלון) גדול מאוד עם יציאה למרפסת וחלונות צרפתיים עם גגונים עם רעפים, חדר אוכל עם יציאה למרפסת, ומטבח עם יציאה למרפסת ולפינת כביסה גדולה. בסך הכל הבית כלל ארבע מרפסות גדולות.

לכבוד הבית החדש ובהפתעה גדולה נולדה אחות קטנה בשם אושרה-שרה, ולאחר מכן נולד יואב – אח קטן במתנה. כך שמחנו ורווח לנו מאוד, גדלנו בבית גדול מאוד, מרווח ונוח, עם שתי מקלחות, עם אמבטיה, שני חדרי שירותים, מטבח גדול עם ארונות, מקרר ומרפסת צמודה, עם פינת כביסה ומכונת כביסה חשמלית. ולכבוד כל זה, אימא קנתה לי מיקסר חשמלי כדי להכין ולאפות עוגות לאחים ולכל החברים שהיו באים בשבתות להתארח אצלנו ולהעביר ביחד את השבת במשחקי שולחן, סיפורים וחויות.

עם בניית הבית החדש רווח לכל המשפחה. לכל אחד הייתה מיטה ופינה פרטית משלו. המטבח היה גדול ונוח לבשל ולאכול בו, בסלון הייתה גם טלויזייה שצפינו ונהנינו ביחד. בקיץ היינו יושבים במרפסות ונהנים מהאוויר ומנוף הגינה שבחצר הבית.

הזוית האישית

נעמי הנכדה המתעדת: למדתי בעקבות התכנית על ילדותה של סבתא שלי, היכן היא גרה, מה עשתה ואיך חיה בעבר, ומזה למדתי והסקתי מהסיפור שאופי החיים של פעם שונה משל היום. בנוסף, הכרתי מילים ומקומות חדשים. החוויה הייתה מהנה ביותר.

סבתא יהודית: הייתה לי חוויה נעימה לספר ולהעביר לנעמי ולזוהר את סיפור הילדות שלי, גם לספר את הסיפור בעל פה וגם לתעד אותו בכתב. זאת הייתה הזדמנות להפגש, לספר ולשחזר את זכרונות העבר וכך לתעד אותה בכתב לדורות הבאים.

זוהר הנכדה המתעדת: למדתי על אורח החיים בו אנשים חיו בצנעה. למרות שלא היה תמיד פשוט, עדיין צברו זכרונות יפים. היה לי כיף לשמוע על החיים בעבר, ואיך הכל נראה אחרת, במיוחד לשמוע ממישהי שחוותה את החוויות האלה בתור ילדה.