מאגר סיפורי מורשת

שמי תום זיו, השנה השתתפתי בתוכנית הקשר הרב דורי עם סבתי, יעל ויצברד ותעדתי את סיפורה. סבתא יעל נולדה לבית משפחת פינצ'נסקי, בשנת 1945 בבלרוס בעיר ברונוביץ. היא עלתה לישראל בשנת 1970

סבתא יעל מספרת על המעבר לקוסטה ריקה

לאבא שלי היו שלושה אחים שלפני המלחמה היגרו למקומות אחרים בעולם. אחות אחת היגרה לדרום אפריקה, אחות אחת היגרה לארצות הברית לעיר ניו יורק ואח אחד היגר לדרום אמריקה, לקוסטה ריקה. לדוד שלי בקוסטה ריקה היו קשרים ובעזרתו קיבלנו ויזה והצלחנו לצאת מאירופה. אחרי טיסה של יומיים הגענו לקוסטה ריקה. גרנו אצל הדוד כמה חודשים וההורים שלי התחילו לאט לעבוד. אימא שלי הייתה תופרת ותפרה בגדים משאריות בדים לילדים ואבא שלי נסע על אופניים למכור את הבגדים בכפרים. ככה לאט לאט התקדמו לדוכן בשוק, ואז לחנות קטנה בעיר ובהמשך הייתה להם כבר חנות גדולה.

קורותיי

נולדתי כמה ימים אחרי שמלחמת העולם השנייה נגמרה. בזמן המלחמה הגרמנים שלטו בכל אירופה אבל הם הפסידו את המלחמה.

באזור בלרוס, איפה שחיינו, הכל היה הרוס וההורים שלי לא רצו להישאר שם. הם רצו לעבור לאזור האמריקאי כי חשבו שמשם יהיו הרבה אפשרויות להגיע למקומות אחרים בעולם. אבל המעבר בין החלק הכבוש על ידי הרוסים והחלק הכבוש על ידי האמריקאים היה חסום בין ברלין המזרחית לברלין המערבית. אי אפשר היה לעבור ממזרח ברלין למערב ברלין. כדי לעבור ההורים שלי נתנו כסף לנהג משאית שהעביר חביות גדולות של דגים מלוחים. אני הייתי אז בת חצי שנה. השוטרים נתנו למשאית לעבור ואני בדיוק התחלתי לבכות מתוך החבית שבה הסתתרתי עם אימא שלי. השוטרים צעקו: "עצור עצור", אבל הנהג האיץ והשוטרים פתחו בירי אל עבר החביות ובמזל נפגעו חביות הדגים ואנחנו ניצלנו.

במערב ברלין הגענו למחנה פליטים אמריקאי. אחרי שנתיים במחנה הפליטים במערב ברלין, הארגונים היהודיים התחילו לעזור לנו לחפש קרובי הקימו בית חרושת לבגדים.

אני בנתיים גדלתי בקוסטה ריקה ולמדתי לדבר ספרדית, לפני כן דיברתי רק יידיש. למדתי בבית ספר יסודי ואז בתיכון. בשלב מסויים הצטרפתי לתנועת הנוער הציונית והפכתי להיות מדריכה ורשג"דית והשאיפה שלי הייתה לעלות לארץ ישראל ולהיות מדריכה.

העלייה לישראל

כשסיימתי תיכון בגיל 17, עליתי לארץ כדי ללמוד באוניברסיטה בירושליים. לא ידעתי אף מילה בעברית, אז לפני הלימודים למדתי עברית ובאוניברסיטה למדתי גאולוגיה וביולוגיה. אחרי שסיימתי את התואר, טסתי לצרפת כדי לעשות דוקטורט באוניברסיטה בפאריז באוקיינוגרפיה ביולוגית (חקר הים).

כשסיימתי לימודיי בצרפת חזרתי לקוסטה ריקה לתקופה מסויימת. משם הזמינו אותי למכון אוקיינוגראפי בארצות הברית משום שהיתה בעייה באוקיינוס הקריבי, בעייה שבגללה הקימו צוות בינלאומי של חוקרים לבחון ולטפל בכוכב ים פולש שתקף את האלמוגים שהיו מקור התיירות שם. הצטרפתי לצוות החוקרים ואחרי שסיימתי את הפרוייקט עליתי שוב לארץ והתחלתי לעבוד במכון מחקר.

בישראל הכרתי את בעלי, שהוא דור שישי בארץ. התחתנו, הולדנו שלושה ילדים, ביניהם את אימא של תום, והיום אני סבתא גאה ואוהבת לשישה נכדים מדהימים.

הזוית האישית

תום זיו: זהו סיפורה המרתק של סבתא יעל על בריחת משפחתה בילדותה מבלרוס, המעבר לדרום אמריקה. והמקצוע המעניין בו היא עוסקת.