מאגר סיפורי מורשת

שמי איציק (פאוזי) מועלם. אני סבא של דניאל, נולדתי ב-24.6.1953 בעיר בגדד שבעיראק להורים נג'יה (שעל שמה קיבלתי את שמי השני) ועזרא, שגם הם נולדו בעיראק.

תקופת הילדות

אני אח לשישה אחים ואחיות: פריאל, פוזה, פדיה, איבון, ברהם וויואן. אני הבן השישי בין האחים והאחיות. למדתי בבית ספר יסודי יהודי בשם "מנחם דניאל". המשפחה שלנו גרה בבית גדול בעל שלוש קומות, ושיחקנו משחקי כדור נוצה ושש בש.

לאחר מכן למדתי בבית ספר תיכון יהודי בשם "שמש". בשעות הפנאי, אני והחברים היהודים שלי נהגנו לבלות במועדון ספורט ולשחק משחקי חברה.

העלייה לארץ

לאחר מלחמת ששת הימים, המצב של היהודים בעיראק החמיר מאוד. עסקים נסגרו, פקידים פוטרו, ואחרים נעצרו והוכנסו לכלא. 11 גברים יהודים הואשמו בריגול ונתלו בכיכר העיר. לאור המצב הקשה הזה, החליטו רוב היהודים לברוח מעיראק תוך ויתור על הדרכון. בשנת 1971, משפחתי ואני ברחנו לאיראן בעזרת הכורדים ומשם טסנו לישראל באמצעות הסוכנות היהודית.

היכרות, נישואים ובניית המשפחה

הכרתי את סבתא רינה בשנת 1975 בבנק הפועלים, שם שנינו עבדנו. התחתנו בשנת 1977 ונולדו לנו שלושה ילדים וארבעה נכדים. בתי הבכורה, ליטל, נולדה בשנת 1979, בתי גלית נולדה בשנת 1981 ובני הצעיר, עזרא, נולד בשנת 1987. אנו נפגשים מדי שבועיים בבית סבתא וסבא בליל שישי לקידוש וחוגגים ימי הולדת משותפים.

מקצוע ועיסוק

עבדתי בבנק הפועלים כ-35 שנים כיועץ השקעות והייתי מוערך מאוד בתפקיד זה. בנוסף, עסקתי בשזירת פנינים כתחביב. לאחר פרישתי מבנק הפועלים בשנת 2008, התחלתי לעבוד כיועץ מס עצמאי עד עצם היום הזה.

הזוית האישית

דניאל: מאוד נהניתי לעבוד עם סבא איציק ולשמוע סיפורים שלא שמעתי. הכרתי אותו יותר לעומק והסיפור מאוד עניין אותי. אני רוצה לאחל לסבא שלי את כל הטוב שבעולם ושיצליח בכל מה שיעשה.

סבא איציק: כסבא, היה לי ממש כיף לספר לדניאל את הסיפור שלי. זה נתן לי הזדמנות לחזור אחורה בזמן ולהיזכר בדברים שקרו בעבר. אני חושב שהפרויקט חשוב כדי להעביר את הדברים שעברתי. אני מאחל לדניאל בריאות ואושר.