מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי שאנתי ביליצקי-רובינסון, בילדותי גייפמן. אני סבתא של שיינא ביילא רובינסון, ואני רוצה לספר על הילדות המאושרת שלי. נולדתי ב-13 ביוני בשנת 1953, ל' סיון תשי"ג, בעיר מקסיקו סיטי במדינת מקסיקו. במקסיקו מקובל אצל היהודים לתת שם עברי ושם לועזי, כך ששמותיי בילדותי היו: אירנה ויוכבד. לימים הוספתי לי את השם שאנטי.

הוריי ומשפחתי

אבי, זאב וילה גייפמן, נולד במקסיקו סיטי בשנת 1928 להורים שהגיעו מאוקראינה. אמי, פולי זיידמן, נולדה בארץ ישראל בשנת 1928. הוריה, סבא שלי, ישראל זיידמן, הגיע מפולין, וסבתא שלי, בלה הורנשטיין, נולדה בארץ ישראל לבית משפחת הורנשטיין מירושלים.

הוריי, פולי וזאב, למדו יחד בבית ספר "באיידישע שולע" מכיתה א' ועד סוף תיכון. הוריהם היו חברים טובים, ולכן, כאשר הוריי החליטו בגיל 21 להתחתן, ההורים שלהם היו מאוד מאושרים שסוף-סוף הם הולכים להיות משפחה.

לאחר שהם התחתנו, ההורים שלהם החליטו לבנות בית קיץ במשותף, כדי שהמשפחה תגדל יחד, ויוכלו לבלות כל קיץ בבית הזה. הם בנו בית גדול במקום שנמצא 200 קילומטר מהעיר הגדולה, מקסיקו סיטי, ושם הכפר הוא קוואוטלה. בקוואוטלה יש בריכות ענקיות של מי גופרית שנחשבות למים מרפאים.

שנות ילדותי

כל הילדות שלי, יחד עם ארבעה אחים ואחיות, בילינו במקום הזה במשך חודשים, בכל חופש גדול. למדנו לשחות בארבע הבריכות הענקיות של המקום, שם גדלנו והשתוללנו והוצאנו הרבה אנרגיות. שם למדנו לריב ולהתפייס. שם גם למדנו ערבות הדדית ולשמור אחד על השני.

כאשר הייתי קטנה מאוד אהבתי לאכול, ואחותי הגדולה ממני בשלוש שנים ממש לא אהבה לאכול. סבתא שלי מאוד אהבה לבשל בשבילנו, ומאוד אהבה שאני אוכלת את כל האוכל שלה. הם שתלו בכניסה של הבית שני עצי אורן בכל צד, וכל שנה ראינו איך העצים גדלים. אחד מהם גדל חזק, יציב וגבוה, והשני גדל לאט ונמוך. סבתא שלי כל הזמן השוותה אותי ואת אחותי לעצים. עד היום אחותי הגדולה, שתהיה בריאה, קטנה ונמוכה ממני! אבל שתינו מאוד מתגעגעות לסבתא שלנו שנפטרה בגיל מאה.

במשך כל שנות הילדות שלי הלכתי לתנועת נוער יהודית בשם "מכבי הצעיר". שם למדתי במשך השנים להיות מדריכה, ושם קיבלתי את אהבה להיות מורה. לימים הפכתי להיות מורה לאנגלית ולמתמטיקה.

העלייה לארץ

בשנת 1976 עליתי מהעיר מקסיקו סיטי לארץ ישראל. בשלושים השנים האחרונות לימדתי נושאים של רפואה משלימה, שעוזרים להתחבר לעצמנו, כאשר לפעמים אנו מאבדים כיוון. היום, היכולת לעזור לאחרים עושה אותי מאושרת. התברכתי בשלושה ילדים ו-12 נכדים ב"ה, שגורמים לי להרבה הרבה נחת. אני מרגישה סבתא מאוד עשירה, ב"ה!

הזוית האישית

סבתא שאנטי: לדעתי בתהליך של החיבור בין נכדה לסבתא היה מקסים לשנינו ומעורר השראה. מאוד נהניתי והתרגשתי מהערב בביה"ס והפעילות של הסבתות. יישר כוח. אני רוצה לברך את שיינא ביילא, זכרי תמיד, "ואהבת לרעך כמוך" הוא כלל גדול בתורה, וזה מחייב אותך בראש וראשונה לאהוב את עצמך.